התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד´
בתורה אין רגש סתמי, אפילו כשיש שמחה התורה מצווה אותנו לשמוח,
"ושמחת בחגך" זוהיא מצוה שהשכל משדר לרגש לשמוח. הכל נובע מהתורה שהיא
השכל האמיתי והיא מצווה להפעיל את הרגש במקומות שנצרכים, (עיין משך
חכמה שמות על הפסוק משכו וקחו לכם).
כמו כן אין מושג של להסתמך על הנס, כל דיון הלכתי הנס איננו מוכנס
לתוך הדיון.
השאלה היא האם מה שהגדרת "ריאלית" "שיכלית" הוא אמנם כך, או שמא יש
דרכים אחרות הדורשות מאמץ גדול יותר, ומסירות נפש גדולה יותר, אבל
ברור שאין יוצאים למלחמה אם יודעים בצורה מוחלטת שמפסידים בה, אבל האם
אי אפשר לעמוד בלחצי ארצות הברית, ברור שאפשר, אמנם זה ידרוש אולי קצת
יותר מאמצים, פחות מענקים וכדו´, אבל אפשר לחיות גם בלעדם, (עיין ערך
איראן ועוד מדינות שאינן נשענות על ארצות הברית). השאלה עד כמה אנחנו
נכונים לקיים את מצוות הקב"ה לרשת את הארץ ולא להניחה ביד זרים. שאלה
זו שכלית ביותר והתשובה איננה לפי מה ששוטפים לנו את הראש, אלא לפי
האמת.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
