התשובה
שלום וברכת ד´
העלת בדבריך מספר הערות, אולם יסוד הדבר ושבתה הארץ שבת לד´", אין פרושו שהארץ תשבות, שהרי הארץ לעולם איננה שובתת, היא מגדלת ומעלה צמוחיה כל השנים. השאלה היא שהארץ תשבות ממעשה בני אדם, דהיינו שאנו לא נעבד את הארץ, כדי שהיא תשבות ולא תפעל על פי מעשה ידינו, כשם שהארץ שובתת בשבת, היינו מעבודתינו ולא מעצמה, שהרי היא מגדלת ומוציאה צמחיה גם בשבת, אבל אנחנו לא עובדים בשבת, וזה נקרא שביתה בשבת ובשביעית, שהאדם לא יעבוד את אדמתו בשבת ובשביעית. ועל כן רוב הפוסקים הסבירו ששמיטה המצוה היא על האדם ולא על הקרקע. כך פסקו גדולי הדור הרב קוק זצ"ל והחזו"א זצ"ל, היו שחלקו וסברו שיש חובת שביתת קרקע עצמית בשביעית. בכל אופן על פי ההלכה שהחובה היא שאדם לא יעבוד בשדה (כפי שהוא בשבת), הרי שאם השדה שייכת לנכרי והוא מעבד אין איסור בשביעית. כשם שאם אני רואה גוי עובד בשביעית אינני חייב להוציאו מאדמתו ולומר לו אל תעבוד, הנח לקרקע לשבות, שהרי אין אני מצווה על שביתת הקרקע בפני עצמה. על כן נקטו הפוסקים שאפשר למכור לגוי והוא עובד וממילא אין איסור שביתת קרקע.
מה ששאלת שאנו מפקיעים מצוות שמיטה, צדקו דבריך ולכן אפילו המתירים הגדולים של מכירת אדמות בשביעית מאד הסתייגו מהרעיון הזה, ולא התירו אותו אלא בשעת הדחק ולצורך גדול, כשם שמתירים למכור את החמץ לגוי בפסח, ומפקיעים מצוות השבתת חמץ, וכן מוכרים בהמה לגוי ובכך מפקיעים מצוות קדושת בכור.
על כן ברור שהדבר צריך תיקון ולהשתדל למעט בשימוש בהיתר מכירה, אולם למי שהדבר נדרש מאד, והצורך גדול אפשר להתיר על ידי מכירה לעכו"ם.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
