התשובה
שלום
נפסק בשו"ע יור"ד סי רצד סע' טז
אחד הנוטע גרעין או יחור או שעקר כל האילן ונטע במקום אחר ואחד המרכיב יחור באילן אחר ואחד המבריך דהיינו שעושה גומא אצל האילן ומשפיל אחד מענפי האילן ומטמין אמצעיתו בגומא וראשו יוצא מהצד האחר ונעשה אילן כולם חייבים בערלה ודוקא שחתכו מצד זה מעיקר האילן או שאינו יונק ממנו אבל כל זמן שהוא מחובר ויונק ממנו חשוב כאחד מענפיו ופטור ואם לאחר שגדל הענף שהבריך הבריך ממנו עוד ענף אחר בארץ ועשה כן כמה פעמים זה אחר זה כל זמן שהראשון מחובר לעיקר האילן כולם פטורים הפסיק הראשון מעיקר האילן חייבים ומתחילים למנות להם משעה שהפסיק והעיקר פטור ואם נעקר העיקר מהקרקע חוזר להיות טפל לענף שהבריך ומונים בין לעיקר בין לענף משעה שנעקר:
כלומר כל עוד ההרכבה מחובת לגזע הראשון (לאם) דינו כענץ של הגזע הראשון ושנות ערלה שלו כשנות הגזע הראשון. אך ברגע שהוא מתנתק מתחילים למנות שנות ערלה מרגע זה, שהניתוק נחשב כנטיעה חדשה שמעכשיו מתחיל לינוק לבד מן הקרקע. ויש למנות מרגע הניתוק.