התשובה
אין אני יכול לענות על שאלה זו למעשה, שכן כדי לענות אני צריך לדעת מתי העץ ניטע; אך התשובה תהיה עקרונית בלבד.
א.עץ שעברו עליו שלוש שנותיו והגיע ט"ו בשבט, אזי הפירות שיחנטו לאחר ט"ו בשבט משתייכים לשנה הרביעית והם נטע רבעי ואילו הפירות שחונטים לפני ט"ו בשבט עדיין אסורים באיסור ערלה. כן הוא גם בשנה שלאחר מכן: הפירות שיחנטו לפני ט"ו בשבט - נטע רבעי, ואילו הפירות שיחנטו לאחר ט"ו בשבט - חולין.
ב.פירות שהם נטע רבעי מותר לאכול אותם אך צריך לפדות אותם על מטבע.
ג.בעיקרון נטע רבעי פטור מתרומות ומעשרות אך למעשה כיוון שיש ספקות שונים ביחס למניין השנים של העץ יש להפריש תרומות ומעשרות (ללא ברכה) וגם לחלל את הנטע רבעי על פרוטה (ללא ברכה). בסוף נוסח הפרשת תרומות ומעשרות יש להוסיף: 'אם הפירות הם משנת רבעי הרי הם בתוספת רבע מערכן מחוללים כל דרגת חיוב על פרוטה ורבע בנפרד במטבע המיועדת לכך בשבילי'.
ד.כדי לחלל צריך להשתמש במטבע 'פנוי', דהיינו שתהיה בו פרוטה כדי שניתן יהיה לחלל עליה. לאחר החילול אפשר להחזיק את המטבע עד שיתמלא או לחלל אותו על סוכר ולזרוק את הסוכר בכיור. כדי להקל על הצרכנים את נושא חילול מעשר שני ונטע רבעי, ניתן לעשות מינוי בבית האוצר של מכון התורה והארץ, טל' 08/6847325; פקס' 08/6847055.
