התשובה
גם הפיטנגו, כמו תפוח הוורד, הוא צמח שלא ברור אם יש להגדירו עץ פרי, שכן הוא משמש בעיקר לנוי. לכן הנוטע צמח פיטנגו אחד ומתכוון לאכול את פירותיו או להכין מהם ליקר וכדומה, צריך למנות לו שנות ערלה, כמו שאמרנו בתפוח הוורד[1]. השאלה היא מה הדין אם הוא נוטע כמה צמחי פיטנגו לצורך 'גדר חיה'? בנוגע לעץ פרי רגיל, כתב ה'חזון איש' (דיני ערלה אות יא) שאם אדם נטע את עצי הפרי הן לצורך גדר והן לשם אכילת הפירות – העץ אסור משום ערלה, שכן אין בכך 'מחשבת פטור', והוא אינו מפקיע מן הצמח שם 'עץ מאכל'. אך בנידון דידן, הפיטנגו אינו עץ פרי רגיל, וחייב בערלה רק על ידי 'מחשבת חיוב', כשמייעד את הצמח לאכילת הפירות. לכן נראה שאם מייעד את הפיטנגו גם לגדר – הוא פטור מערלה.[2]
[1]. ראה בתשובה לעיל.
[2]. יש להבחין בין נטיעה לגידור לבין נטיעת צמח בודד לנוי. בנטיעה לשם גידור יש 'מחשבת פטור' שפוטרת את העץ מערלה, אך כשנוטע עץ בודד לנוי, לרוב גם הפירות משמשים לנוי, ובמקרה דומה (נוטע אתרוג למצווה) קבע הירושלמי (ערלה פ"א ה"א, מהד' האקדמיה ללשון העברית, שם, שו' 47-43) שהעץ חייב בערלה. ועוד, בנטיעה לסייג צריך שיהיה היכר, ובנטיעה לנוי אין יודעים אם העץ ניטע לנוי או לשם פירותיו, וייתכן שהצורך בהיכר הוא מדאורייתא; עי' חזו"א, דיני ערלה אות יג.
