צמחים שהנם בספק ירק ספק פרי, כדוגמת הג'ז'י ברי, השלפח והפסיפלורה אם אשתול אותם בתוך עציץ שאינו נקוב האם אז אוכל להתייחס אליהם כספק דרבנן ואז להקל?

התשובה

שלום

דין ערלה בעציץ לא נקוב הוא הוא לא פשוט ואינו לכל הדעות מדרבנן  .

לדעת הרמב"ם בהבנה הפשוטה הנוטע בעציץ לא נקוב חייב מדאוריתא כפי שכתב בהלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק י הלכה ח: 'הנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה, אף על פי שאינו כארץ לזרעים הרי הוא כארץ לאילנות'. 

אך דעת הראש ועוד ראשונים  שיש לחלק בין עציץ עשוי מחרס שחייב בערלה ובין עציץ העשוי מעץ שלא חייב מהתורה 

אכן  כן יש שנקטו (חזו"א דיני ערלה סי לב, מנחת שלמה חלק א סי' ע )שאף בדעת הרמב"ם כאשר השורשים לא יכולים לפעפע ולחדור את דופן העציץ , כגון בימינו בעציצים מפלסטיק או מתכת  אין חייב מן התורה . מ"מ כתבו זאת שהוא רק מדרבנן רק לצד אחד לחומרא כדברי המנחת שלמה שם עמ' ת וז"ל:

'וכיוון שכן נמצינו למדים שאם נטע אדם אילן בעציץ שאינו נקוב אע"פ שצריך ודאי להחמיר ולנהוג בו איסור ערלה כהרמב"ם וכהשו"ע שפסק כמותו אבל מ"מ אם לאחר זמן ניקבו מסתבר שצריך גם לחוש לדעת רוב הפוסקים שחולקים על הרמב"ם וסברי דמעיקרא הוי פטור מערלה ונמצא דלדידהו צריך עכשיו להתחיל במנין שני ערלה מחדש משעה שניקב וממילא בנד"ד נמי כיון שרוב גדולי הפוסקים נקטי שערלה בזה"ז דאורייתא יש לנו ודאי לחוש לכולהו הני רבוואתידס"ל שאין ערלה נוהגת בעציץ סתום ובפרט שהרי נתבאר בראיות ברורות שגם הרמב"ם לא פליג בכה"ג דנד"ד ונמצא דבשעה שמניח את השתילים כמכונית הו"ל כעקירה מן הארץ וכשחוזר אח"כ ומורידם ונוטעם הו"ל כנטיעה מחדש שצריך גם להתחיל למנות מחדש'

אם כן ודאי שלהסתמך על ההבנה שעציץ לא נקוב הוא חייב רק מדרבנן לקולה, אין אנו אומרים. ולכן  הנטיעת מינים שהם ספר ירק ספק אילן בעציץ לא נקוב אנו נתייחס לעציץ לחומרא כעציץ נקוב שיש בו חיוב ערלה מן התורה ונשארנו בספק איסור תורה .

ולכן הלכה למעשה אף נטיעת מינים מסופקים בעציץ לא נקוב נשאר הספק והנוקטים להחמיר שדינו כאילן יש למנות שלוש שנים ורק לאחר מכן לאכול מן הפירות.

בברכת התורה והארץ

אברהם סוחובולסקי