ערלה בעץ המורינגה

התשובה

שלום רב, 

הרדב"ז בתשובה ח"א סי' מד מתייחס לעץ שניטע בעיקר לצרכים של רפואה ובריאות, ולכן הוא קובע שדינו כדין נוטע לסייג ולקורות ופטור מן הערלה, וכן פסק ר' עקיבא איגר בהערותיו לשו"ע יו"ד סי' רצד; וזו לשון הרדב"ז, שם:

'וכבר נשאלתי על אילן כייר שנבאר אם נוהג בו ערלה והעליתי כיון שאינו מאכל בריאים לאו עץ מאכל הוא אלא עץ לתרופה ולא עדיף מנוטע לסייג ולקורות שאעפ"י שיש בהם פירות אין ערלה נוהגת בו...'

לאור הנ"ל אין זה תלוי באדם השואל שרגיל לאכול את הצמח הנ"ל אלא במי שנטע אותו. ולפי הנראה עיקר השימוש כיום הוא כן לצרכים בריאותיים ורפואיים. ואם כן נראה שפטור מן הערלה. אמנם אם אדם מגדל את המורינגה בעצמו והוא נטע אותו כדי לאכול את עליו נראה שחייב בערלה. אמנם יש לסייג גם את זה כי דנו הפוסקים האם יש איסור ערלה בצמח הנפוליטיס שהוא עץ שאוכלים את העלים שלו, והשאלה האם כשעץ ניטע עבור העלים הם נחשבים הפרי או לא. הגר"ש ישראלי סבר שזה אסור והרב יעקב אריאל שליט"א סבר שמותר ולענ"ד יש בכך מחלוקת ראשונים בין הרשב"א לראב"ד בעניין הוורד, ר' ס' התורה והארץ ה' עמ' 128-119. ראה בצרופה בתשובת הרב יעקב אריאל; ובמה שכתבתי לענ"ד שם.

לסיכום,

א. בדרך כלל אין איסור ערלה במורינגה.

ב. אם האדם נטע בעצמו את המורינגה בגינתו רק בשביל לאכול את העלים נראה שיש להחמיר ולאסור בערלה. אם הוא נטע את המורינגה גם לצרכים רפואיים ובריאותיים נראה שיש להקל ולפטור מן הערלה.

יואל פרידמן