ספק השנים וחזקת כשרות

התשובה

בס"ד

שלום וברכת ד'

א. תחילה יש לדון על חזקת כשרות שיש לחותן, וכפי שאמרו בני המשפחה שכאנשים דתיים הם מודעים לשאלת השתילה לפני ראש השנה ובייחוד שזה היה לפני שביעית, א"כ ברור שהם בררו את הדין לגבי הנטיעה עצמה, לכן מסתבר שיש להם חזקת כשרות שהכל ניטע לפני הזמן האסור בערב שביעית. חזקת כשרות אנו מוצאים מספר רב בהלכה, כגון חזקת אדם שיודע שהיום ר"ח וזכר ר"ח בתפילה ולאחר מכן הסתפק האם הזכיר את המאורע, דינו שיש לו חזקה.

מכיוון שהשתילה הייתה בשתיל עם גוש אדמה א"כ אפשר היה לשתול בערב שביעית עד ערב ר"ח אלול תשע"ד, וגם לעניין ערלה אפשר עד כט מנחם אב תשע"ד, כדי למנות שנה בתשע"ד, מכיוון שאין צורך בקליטה של שבועים שהרי השתיל קלוט היטב.

ב. בד"כ שתיל של קלמנטינות הוא למעלה משנה (1.25 שנה) וא"כ יתכן שהוא כבר נחשב משנת תשע"ג, אבל ודאי נעשה במשתלה בתשע"ד, אמנם אין אנו יודעים כיצד גודלו במשתלה אבל גדר של ספק יש בפנינו. עוד יש להוסיף שנחלקו האחרונים בהעברה מעציץ שאינו נקוב לקרקע, ובמשפט כהן (סי' ח) כתב שיש למנות מחדש מספק אבל הוי ספק כלל אם צריך למנות.

ג. כמו כן יש ספק ללא החזקה שכתבנו (סעיף א) מתי ניטע האילן.

ד. בפנינו שני ספקות. א. ספק מתי נטע העץ ונחשיב שנות ערלה (תשע"ג, תשע"ד, תשע"ה). ב. האם יש חובה למנות שנות ערלה חדשות, וכמו כן מאידך יש חזקה על הנוטע שנטע לפני. על כן נראה שאין צורך לחוש כאן לערלה.

ה. אבל מכיוון שיתכן שהשתיל הוא מתשע"ג וא"כ הפירות הם משנה חמישית, א"כ נראה שצריך גם להפריש תרו"מ וגם נט"ר והכל ללא ברכה. 

בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי