נצרים שיוצאים מן השורש בעצים

השאלה: שלום לרב. שאלה בנוגע למה שהרב פסק בהלכות ערלה "עולה מן השורשים", בספר תורה והארץ ה'. מדוע הרב מתיר בדיעבד את הסורים כשאין אנו יודעים האם עברו עליהם שנות ערלה. לכאורה נראה שיש להתיר לכתחילה כל מראית עין בעולה מן הגזע. מאחר וזו מחלוקת ראשונים האם העולה מן השורשים חייב בערלה. ובנוסף נראה שפשט האיסור הוא משום מראית עין. שבכל מניית שנות ערלה הולכים ע"פ יניקת שורש. כאשר הדוגמא הבולטת לכך היא "שורש פטור פוטר". ובנוסף לכך דעת האוסרים מדאורייתא נראה דחוק. א. מאחר וכל שיטתם מבוססת על הצריכי של הגמרא בבבא מציעא. בעוד שלימוד זה אינו מחוייב. ב. שיטתם בשורש פטור פוטר נראה דוחק את פשט הירושלמי ערלה א' א'. יתרה מזאת הרי ברור שיש כאן לחקלאים צורך גדול מאוד והפסדים כספיים רבים. נפק"מ לגידול במצעים מנותקים שאין בהם מראית עין, מטעים הנפגעים מקרה וכו'. תודה רבה

התשובה

הרב יואל פרידמן | ו' טבת תשע"ז 16:57

שלום רב, 

א. לכתחילה יש לגזום את כל הסורים וכל הנצרים שיוצאים מן השורש כיוון שדעת הרמב"ם וכן פסק בשו"ע שנצרים היוצאים מן השורש חייב בערלה ובפשטות חיוב הערלה במקרה זה הוא מדאורייתא עי"ש במאמר התורה והארץ ה עמ' 163. אמנם במקרה של ספק כשלא ידוע מאימתי יצאו הנצרים אפשר להסתמך על דעת הרשב"א שסוברת שנצרים היוצאים מן השורש חייב בערלה רק מדרבנן, וכיוון שיש ספק נוסף יש מקום להקל מטעם ספק ספקא.

ב. לא בכל מקרה אנו מסתמכים על 'שורש פטור פוטר' ראה למשל במאמרי על ניוון עץ האתורג באמונת עתיך 113.

ג. כאמור לכתחילה צריך לעצב את העץ באופן שגוזמים את הנצרים ולא מאפשרים להם לגדול, ורק במקרה של דחק והפסד יש להתחשב בהפסדים כספיים, שכן כאמור איסור ערלה הוא איסור דאורייתא.

בברכה, 

יואל פרידמן

toraland whatsapp