התשובה
דעתי היא שכל זמן שלא הגיעו הפירות לשלב עונת המעשרות אין איסור הפסד בדילול מכמה נימוקים:
א. דעת הרמב"ם כפשטותה היא שאין איסור נטע רבעי עד שעת עונת המעשרות. וכפי שהסבירו רוב האחרונים בדעת הרמב"ם (מעש"ש פ"ט ה"ב).
ב. גם הר"ש שאוסר הפסד פירות נטע-רבעי (בתו"כ) היינו מכיוון שהוא רוצה להרויח דמי החילול, שהרי כשהוא קוטף את התבואה לפני הבשלתה חילולה זול יותר. אולם משמע שאם לא היה כאן בעיה של זול ויוקר, היה מתיר לקטוף קודם הגעה לעונת המעשרות.
ג. דילול איננו הפסד פירות נטע רבעי, שהרי בכך נוצרים פירות שהם קדושים בנטע רבעי, ואין כאן הפסד. (למרות שאפשר לומר גם להיפך). ועל כן יש מקום לדון בהפסד גמור האם מותר או לא, אבל דילול בדואי שיש להקל.
ד. אפשר לומר את דברי הרב אחיטוב כדעת טוב לעשות כן, דהיינו לצאת ידי כל חשש (מהדרין), אבל הלכה למעשה אם אדם לא יוכל לגדל פירות רגילים שיוכלו להיות משווקים בשנה הרביעית זה הפסד מרובה ואין צורך להחמיר בכך למגדל פירות.
קצרתי ואיני יכול להאריך.
בברכת התורה והארץ,
הרב יהודה הלוי עמיחי
