התשובה
שלום
פסק רמב"ם (הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק ט הלכה יב)
נטע הנטיעה מראש חדש תשרי עד ט"ו בשבט מונה לה ג' שנים מיום ליום לערלה ומיום ליום לרבעי,
כתב כסף משנה הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק ט הלכה יב: "כי המנין הוא מיום הנטיעה ועוד י"ד ימים של קליטה ופשוט הוא".
אכן יש דעות המקילות כפשטות לשון הרמב"ם אך למעשה נראה שיש להחמיר בדיני דאורייתא ולמנות משעת הקליטה.
ומ"מ יש מחלוקת בין הפוסקים אם למעשה מתירים את הערלה לאחר שעברו שלוש שנים מלאות, כמו מקרה זה, שניטע בחשוון תשע"ז . האם בחודש חשוון תש"פ יצא מכלל ערלה או שיש להמתין עד טו בשבט תש"פ. הרב עובדיה יוסף הקל כסתם השו"ע (יור"ד סי רצד סע' ה) ואנו נוקטים כדעת החזו"א והרב מרדכי אליהו שיש להחמיר בדיני ערלה ולאסור את הפירות ורק חנטות שיהיו מטו בשבט תש"פ יצאו דין ערלה ויהיו נטע רבעי.
כמו כן נחמיר לצד השני וכל החנטות שיהיו מחודש חשוון תשפ"א יש חלל משום נטע רבעי וגם להפריש תרו"מ מספק שמא הם כבר שייכים לשנה חמישית.
