התשובה
ב"ה ד' מנחם-אב ה'תשע"ח
שלום וברכה וכל טוב
בתשובה לשאלותיך:
א. מותר לחתוך ענפים של עץ אם הם מפריעים למעבר, באופן כזה שהעץ יכול להתחדש, ואין בכך איסור "בל תשחית" מן התורה. היות שאיסור "בל תשחית" מן התורה הוא רק כאשר עוקרים או ממיתים עץ פרי באופן מוחלט. ופעולה זו מותרת במקרים מאוד מיוחדים ולא בכל מקרה של אי נוחות.
אכן עדיין השאלה הרי יש איסור "בל תשחית" מדרבנן גם כשחותכים באופן סתמי ענפים ללא צורך כלשהו. אך זהו דווקא כשחותכים ענפים או מקלקלים רכוש ללא צורך אמיתי. אך בכל מקרה שיש צורך אמיתי כמו במקרה שלכם שהענפים מפריעים למעבר גם אין איסור "בל תשחית דרבנן".
ב. לגבי איסור ערלה, אם חותכים עד גובה פני הקרקע לגמרי, הרי שהצימוח המחודש יתחייב בערלה ואסור יהיה לאכול את הפירות במשך שלוש שנים, וגם אסור ליהנות מהם.
אולם אם נשאר משהו מעל פני הקרקע פסק הרמב"ם (הל' מעשר שני ונט"ר פ"י הי"ג): "אילן שקצצו מעם הארץ והחליף חייב בערלה ומונין לו משעת קציצה". משמע מדבריו שאם הוא קצץ אותו יותר גבוה מטפח הוא פטור מערלה.
אמנם דעת הרא"ש (הלכות קטנות הלכות ערלה סוף סי' ד) לאסור אם השאיר גזע פחות מגובה טפח אף אם שנשאר מעט מהגזע מעל פני הקרקע. וכמותו הכריעה הש"ך (יו"ד סי' רצד ס"ק נא) והגר"א, לאור דברי הגמ' (סוטה מד ע"ב) שעץ שהוא נמוך מטפח חייב בערלה כל ימיו, וכפי שפסק השו"ע (יו"ד סי' רצד סעי' כא).
אמנם נראה לומר שהש"ך והגר"א לא חלקו על השו"ע אם העץ יצמח מחדש לגובה מעל טפח ויתן פירות (עי' במאמרו של הרב יהודה הלוי עמיחי שליט"א אמונת עתיך אייר-סיוון תשס"ה). אלא הם חלקו במקרה והעץ יישאר נמוך ויצמחו ממנו פירות כשהוא עדיין בגובה הפחות מטפח וכפי שביארו גם הרש"ש (שביעית פ"ו מ"ח) והתפא"י (שביעית פ"א בועז אות ג) את דעת הרמב"ם (הל' מע"ש ונט"ר פ"י הי"ג).
למעשה:
לכתחילה רצוי לחתוך את הגזע ולהשאיר גובה טפח מעל פני הקרקע (קרוב ל - 10 ס"מ מעל פני הקרקע. כי באופן כזה יהיה מותר לכו"ע לאכול מיד את הפירות של הצלף שיצמחו מחדש. ומן הסתם זה גם לא יפריע למעבר.
אולם גם אם השארת חלק קטן מהגזע מעל גובה פני הקרקע אפילו אם בפחות מגובה טפח, מותר לאכול את הפירות ולא צריך למנות שנות ערלה מחדש, וכמובן שחייבים להפריש מהם תרו"מ.
אולם אם החיתוך היה ממש עד גובה פני הקרקע, צריך למנות שנות ערלה מחדש.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
