התשובה
1.להעברת שתילים ע"ג עגלה מברזל אינה נחשבת כניתוק,וכך נפסק בספר הלכות הארץ (בהוצאת המכון) הלכות ערלה פרק ו סע' י:
"מעת ייצור השתיל ועד השתילה (במטע, בגינה וכדומה) צריך שהשקית תעמוד על הקרקע ולא על משטח מנתק. אולם אפשר להעביר את השתילים מן המשתלה למטע במשאית, אף על פי שזו מנתקת בין השתיל לבין הקרקע, כיוון שהניתוק הוא לזמן קצר".(מקורות : הגרצ"פ פרנק, שו"ת הר צבי ב, סי' יד (עמ' לב); חזון איש, ערלה סי' ב ס"ק יג, דיני ערלה ס"ק לב; הגרש"ז אויערבאך, מנחת שלמה ח"א, עמ' תד-תה; הגר"ש ישראלי, ברקאי א, עמ' 90; התורה והארץ א, עמ' 241-236.)
2. לגבי חישוב שנות ערלה במשתלה נפסק בספר הלכות הארץ (בהוצאת המכון) הלכות ערלה פרק ו סע' ז.
"בדרך כלל השתיל מצוי במשתלה יותר משנה אחת עד שהוא מוכן לשיווק. השקיות והעציצים הנמכרים במשתלות הם בדרך כלל בעלי גושי אדמה שהשתילים יכולים להתקיים מהם.(עי' התורה והארץ ה, עמ' 77-69.)
כדי למנות שנות ערלה מעת ייצור השתיל במשתלה צריך שיתקיימו ארבעה תנאים:
1. שהשקית המחזיקה את השתיל עמדה במשתלה על הקרקע ולא על משטח מנתק.
2. שיש נקב בקוטר של 2.5 ס"מ ,בתחתית השקית המחזיקה את השתיל.
3. שהשתיל בא בתוך גוש אדמה שהוא יכול להתקיים ממנו.
4. שגוש האדמה שמסביב לשתיל לא התפורר בעת הנטיעה.
אם השתיל אינו עומד בכל התנאים לעיל – יש למנות שנות ערלה מחדש".
אך יש לזכור במשתלות שמתווכות בין המשתלה המייצרת את השתיל לבין הצרכן, בדרך כלל, אין אפשרות לדעת אם השתיל עמד במשך כל הזמן על הקרקע, ולכן יש להחמיר ולמנות שנות ערלה מעת הנטיעה במטע או בגינה, אלא אם כן המשתלה עצמה עומדת תחת השגחה.