התשובה
שלום
שתילים שהיו מונחים על גבי הקרקע (העציץ נקוב) התחייבו בחשון שנות ערלה מהתורה. לאחר מכן שהעברת אותם למשטחיבטון וטוף שמתחתיו יריעות היה כאן עקירה מיוב דאוריתא אך עדין יש כאן חיוב לחישוב שנות ערלה מדרבנן.
מ"מ ודאי שבמקרה כעין זה, ניתן להחשב את שנות ערלה כבר משעת הנחת השתילים על הקרקע ולהוסיף עוד את השנים שמונחים על גבי משטחי הבטון והטוף (שחיוב דאוריתא לא גורע לחישוב השנים שחייב מדרבנן שבכלל מאתיים מנה)
ולכן הלכה למעשה , אם עברו יותר משלוש שנים משעה שהיו מונחים על גבי הקרקע, הרי יצאו מכלל איסור ערלה.
בברכת התורה והארץ
אברהם סוחובולסקי
