התשובה
בס"ד
שלום וברכת יישוב טוב
א. כל השתילים שעמדו על האדמה אפשר להמשיך לספור להם שנות ערלה. אותו העציץ שעמד על משטח הבטון ראוי למנות לו שנות ערלה, אבל אם המשטח בטון מחובר לקרקע אפשר להקל. על דבר העגלה אפשר להקל כדעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל.
ב. בין אם הוא ירא שמים ובין אם לא, היום אין לסמוך על עד אחר שהוא מוכר ויש לו רווחים והפסדים כספיים, ועל כן תקנו תקנה שאין לסמוך על עד אחד במכירה אלא כשיש שטר עדות. אמנם אפשר להתארח אצל מי שנאמן וכדו', אבל בעסקי מכירה וקניה הדבר מסובך יותר ואין לסמוך אלא על מי שיש עליו פקוח, ודי למבין.
ג. בשני המקרים (עץ ועץ, ועץ וירק) אין חיוב הרחקה כלל, אבל בין עץ וירק יש מקום לחוש לחומרת התוס' שהביא הש"ך שיש להרחיק ג' טפחים (דבר שקורה בדרך כלל מעצמו).
ד. אם מראש יש כוונה גם לפירות יש בו דין ערלה, ועיין יו"ד סי' רצד סעי' כג שכתב "ואין דעתו לצורך אכילה", וברמב"ם משמע שבתערובת מחשבות יש חיוב ערלה.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
