התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
א. ברור שהעצים היו שנתיים בתוך חביות גדולות עם נקבים בתחתית ועמדו מול הקרקע, אם החורים לא היו מכוסים אלא פתוחים לקרקע (אני מניח שיש מספר חורים, וכל אחד לפחות כ6-8 מ"מ בקוטר). א"כ משלב זה לכו"ע הם מחוברים לקרקע, ולאחר מכן עוד שנה אחת שהיו בקרקע ממש, ולא הייתה התפוררות קרקע, ועל כן אפשר להחשיב את העצים כעת שהם לפחות בני שלוש. (מכיוון שלא נזכר תאריך הקנייה אינני יכול לדייק).
לגבי הזמן שהיו במשתלה כאן יש ספקות האם עמדו מול הקרקע או לא, ובחו"ל ספק ערלה לקולא, אבל בנידון זה לא ברור לי שיש כאן ספק להקל, מכיוון שכאן יש חזקת איסור שעדיין לא עברו ג' שנים. על כן כדאי להסתמך על התקופה מהרכישה ואילך.
ב. מכיוון שאינני יודע את תאריך העברה בבית למצב הביניים, קשה לי להתקדם, אולם אם הקנייה נעשתה שנתיים לפני אוגוסט תש"ע, א"כ הקנייה הייתה באוגוסט תשס"ח. באותה שנה (תשסח) 31.8.08 היה ל' אב תשס"ח, כך שאם הקנייה הייתה באוגסט תשס"ח. בעצם לעצים יש את שנות ערלה: תשסח, סט, ע, וכל מה שחנט מטו בשבט תשע"א הוא נטע רבעי, ואלו הפירות שהם כעת בעצים.
ג. יש לציין שנחלקו הראשונים האם יש נטע רבעי בחו"ל, לדעת הרמב"ם אין נטע רבעי, אלא כשיוצאים שנות ערלה אפשר לאכול את הפירות ואילו לפי רבינו יונה יש איסור בכל הפירות. והמנהג הוא ששומרים נטע רבעי רק בגפנים ולא בשאר העצים. על כן להלכה למעשה (מלבד גפן) אפשר לאכול את הפירות ללא חילול, כיוון שהדיון בפירות חו"ל. בכרם רבעי יש לעשות חילול הפירות על פרוטה, ואחר כך אפשר לאכול או לשתות, ברור שאין מברכים על חילול זה.
ד. דין הרימונים הוא כדין כל העצים.
מקווה שעניתי על כל השאלות, אם התאריכים שונים אפשר לחזור ולשאול.
בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
