דיני עורלה בחו"ל

השאלה:

בס"ד
שלום וברכה,

אני ישראלי המתגורר בבית פרטי עם חצר בחו"ל.

קראתי בעבר אך איני זוכר את מקור המאמר, כי מותר לאכול ירקות מגינה פרטית בחו"ל, לא צריך להפריש תרומות ומעשרות, ובירקות אין צורך להמתין שנות עורלה, ואפשר לאכול מיד כשהם צומחים, אני חושב שכך גם הדבר בארץ ישראל. לעומת זאת, יש הטוענים כי בפרי העץ יש להמתין שלוש שנים לעורלה. ובכן שאלתי היא כדלקמן:

נניח כי קניתי עצים שונים חלקם בני שנה חלקם בני שנתיים, שגילם המדוייק אינו ידוע כי נרכשו ממשתלה. בעודם במשתלה אין לי כל אפשרות לקבוע האם לאורך כל התקופה היו מצויים בעציץ על קרקע, מורמים על מתקן או שמא מונחים על בטון. הרכישה בוצעה שהעצים כבר היו שתולים בעציצי פלסטיק. הבאתי אותם לביתי והעברתי אותם לעציצי עץ ופיברגלס ענקים, שבתחתיתם חורים קטנים לניקוז המים. עם העציצים החדשים הללו הם הונחו בחצר על הקרקע, למשך שנתיים נוספות. גילם מכאן באותו מועד, למעלה מארבע שנים אך הם בשלב הזה בסידור זמני.

בשנה שעברה, בחודש אוגוסט למניינם, שתלתי אותם בקרקע, כשלבור שנחפר באדמה גם התווספה כל האדמה שהיתה בעציץ, זו שעטפה את שורש העץ בעודו בעציץ. עתה, כל העצים כבר לפחות בני חמש או שש, דהיינו חמש או שש שנים באדמתם המקורית ובערך שנה מתוך התקופה, באדמת הקבע פלוס אדמת המקור. הפירות הופיעו על העצים במועדים שונים כל עץ וסוג הפרי במועדו, חלקם בעודם בעציצים, חלק מהפירות רק לאחר שהעצים נשתלו באופן קבע.

קראתי באתרכם כי יש להקפיד כאשר מוציאים את העץ מהקרקע שיצא עם גוש האדמה על השורשים, וכך אכן נעשה, ראוי לציין, שמדובר בכל האדמה שהוצאה מתוך עציץ ענק, והעברה נעשתה במהירות אל תוך הבור שנחפר בקרקע.

שאלותיי המה:
1. מה התאריך הקובע, ובמקרה זה בחו"ל, למניין 3 שנות העורלה שבהם חל האיסור על אכילת הפרי, איזה מועד ייחשב כמועד הקובע?
2. האם הדין זהה בין עצי פרי כגון תפוז, אשכולית, מנדרין ולימון, לבין תאנה, גואייבה, שזיף, זית, אפרסק ותפוח?
3. מה הדין לגבי שיחים כגון רימון (הזן הזה נראה כשיח לא כעץ) ואוכמניות?
4. האם דין הגפן למאכל והגפן למיץ שונה?
5. מהו בדיוק חילול רבעי והאם הוא חל גם שלא על אדמת ארץ ישראל?

בכבוד רב,

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי |

בס"ד
שלום וברכת ד'

א. ברור שהעצים היו שנתיים בתוך חביות גדולות עם נקבים בתחתית ועמדו מול הקרקע, אם החורים לא היו מכוסים אלא פתוחים לקרקע (אני מניח שיש מספר חורים, וכל אחד לפחות כ6-8 מ"מ בקוטר). א"כ משלב זה לכו"ע הם מחוברים לקרקע, ולאחר מכן עוד שנה אחת שהיו בקרקע ממש, ולא הייתה התפוררות קרקע, ועל כן אפשר להחשיב את העצים כעת שהם לפחות בני שלוש. (מכיוון שלא נזכר תאריך הקנייה אינני יכול לדייק).
לגבי הזמן שהיו במשתלה כאן יש ספקות האם עמדו מול הקרקע או לא, ובחו"ל ספק ערלה לקולא, אבל בנידון זה לא ברור לי שיש כאן ספק להקל, מכיוון שכאן יש חזקת איסור שעדיין לא עברו ג' שנים. על כן כדאי להסתמך על התקופה מהרכישה ואילך.
ב. מכיוון שאינני יודע את תאריך העברה בבית למצב הביניים, קשה לי להתקדם, אולם אם הקנייה נעשתה שנתיים לפני אוגוסט תש"ע, א"כ הקנייה הייתה באוגוסט תשס"ח. באותה שנה (תשסח) 31.8.08 היה ל' אב תשס"ח, כך שאם הקנייה הייתה באוגסט תשס"ח. בעצם לעצים יש את שנות ערלה: תשסח, סט, ע, וכל מה שחנט מטו בשבט תשע"א הוא נטע רבעי, ואלו הפירות שהם כעת בעצים.
ג. יש לציין שנחלקו הראשונים האם יש נטע רבעי בחו"ל, לדעת הרמב"ם אין נטע רבעי, אלא כשיוצאים שנות ערלה אפשר לאכול את הפירות ואילו לפי רבינו יונה יש איסור בכל הפירות. והמנהג הוא ששומרים נטע רבעי רק בגפנים ולא בשאר העצים. על כן להלכה למעשה (מלבד גפן) אפשר לאכול את הפירות ללא חילול, כיוון שהדיון בפירות חו"ל. בכרם רבעי יש לעשות חילול הפירות על פרוטה, ואחר כך אפשר לאכול או לשתות, ברור שאין מברכים על חילול זה.
ד. דין הרימונים הוא כדין כל העצים.

מקווה שעניתי על כל השאלות, אם התאריכים שונים אפשר לחזור ולשאול.

בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון

toraland whatsapp