דין הברכה

השאלה: שלום וברכה. בחצרי גפן ערלה שהבריכה מעצמה. ב'הלכות הארץ' (ה יב) כתוב שאם הבריכו ענף שעברו עליו שנות ערלה, הפירות שגדלים עליו פטורים מן הערלה כל זמן שהוא יונק מהאם. האם הדין זהה גם במקרה שבו טרם עברו שנות הערלה של האם? כלומר - האם יש למנות ערלה מחדש לענף המוברך שעודנו יונק מן האם במקרה שהאם עדיין שנות הערלה שלה, או שהענף המוברך מונה עם אמו כמו ענף שהוברך אחרי שנות הערלה של האם? תודה.

התשובה

רבני מכון התורה והארץ | כ"ה ניסן תשע"ט 16:54

שלום

 הברכה המחוברת לאם דינה כהאם ולכן אם האם עדין השנות ערלה הרי גם ההברכה המחוברת אליה עדיין בשנות ערלה . אם האם עברו שנות ערלה אזי ההברכה במחוברת נחשבת לענף שלה ואף היא לא חייבת הערלה. אך ברגע שיתנתק הקשרבין האם להברכה נחשב כתחילת נטיעה של ההברכה ויש למנות שנות ערלה מרגע הניתוק מן האם. 

וכן נפסק בשולחן ערוך יורה דעה הלכות ערלה סימן רצד סעיף טז
אחד הנוטע גרעין או יחור  או שעקר כל האילן ונטע במקום אחר,  ואחד המרכיב יחור באילן אחר, ואחד המבריך, דהיינו שעושה גומא אצל האילן ומשפיל אחד מענפי האילן ומטמין אמצעיתו בגומא וראשו יוצא מהצד האחר ונעשה אילן, כולם חייבים בערלה.  ודוקא שחתכו מצד זה מעיקר האילן, או שאינו יונק ממנו, אבל כל זמן שהוא מחובר ויונק ממנו חשוב כאחד מענפיו, ופטור.  ואם לאחר שגדל הענף שהבריך הבריך ממנו עוד ענף אחר בארץ ועשה כן כמה פעמים זה אחר זה, כל זמן שהראשון מחובר לעיקר האילן כולם פטורים.  הפסיק הראשון מעיקר האילן, חייבים, ומתחילים למנות להם משעה שהפסיק, והעיקר פטור.  ואם נעקר העיקר מהקרקע חוזר להיות טפל לענף שהבריך ומונין בין לעיקר בין לענף משעה שנעקר. 

toraland whatsapp