התשובה
ב"ה
שלום וברכה
יש להבחין בין מספר מושגים, שאליהם כנראה התכוונת בשאלה.
איסור חדש נקבע לפי ההשרשה, דהיינו תבואה שנזרעה והשרישה (=נבטה) לפני טז בניסן מותרת בשימוש, ואילו תבואה שמשרישה לאחר טז בניסן, ניתן להשתמש בה רק לאחר טז בניסן בשנה האחרת.
בזמננו, בארץ, התבואה נזרעת בחורף כך שלמעשה אין תבואה בעייתית ממה שגדל בארץ, בזמן המשנה גדלו תבואה גם בקיץ, כפי שעולה ממשניות שונות שגדלו תבואה בבית השלחין, וכן חז"ל דנו בתבואה שהביאה שליש לפני ראש השנה ולאחריו, כך שבזמן השמה לכל הפחות גדלו תבואה גם בקיץ.
ישנם איזורים קרים בחו"ל שבהם יש תבואה שגדלה בקיץ ובהם יש בעיה קשה של חדש.
ביחס לשלבי התפתחות הגרעין, כפי שהובא בשאלה, הדיון ההלכתי הוא לגבי מאיזה שלב התבואה יכולה להחמיץ בפסח, בחז"ל הובא שבשליש ואף לפניו התבואה יכולה להחמיץ, שלב זה מקביל פחות או יותר לסוף שלב החלב ותחילת שלב הדונג.
פוסקי זמננו דנו בשאלת קצירת מזון לבעלי חיים (תחמיץ וחציר) שנקצרים לפני הפסח, למרות שכאמור יש איסור חדש, אך קצירה רק לאחר זמן העומר תביא בהכרח להפסד של התבואה, חלק מהדיון הוא באיזה שלב משלבי ההבשלה ניתן לקצור את החמיץ, ראו בשו"ת באהלה של תורה חלק ד סימן לג.
בברכת התורה והארץ
דוד אייגנר