הנאה מסירוס בעל חיים

השאלה: ב"ה למכון התורה והארץ שלום כבוד הרב ויקרא פרק כב כד וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ לַה' וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ ספר החינוך מצוה רצא - שלא לסרס אחד מכל המינין מדיני המצוה, מה שאמרו זכרונם לברכה [ב"מ צ' ע"ב] שאפילו לומר לגוי לסרס בהמה של ישראל אסור, אבל אם לקחה הגוי מעצמו וסירס אותה מותר ללקחה מידו ולאכול אותה. ואם הערים הישראל, כגון שאמר דברים בפני הגוי מראין חפצו בכך, וכיוצא בענינים אלה כמו שעושין המערימין הפחותין, קונסין אותו שיוציאנה מתחת ידו וימכרנה לישראל אחר, ואפילו לבנו גדול התירו זכרונם לברכה למוכרה, שלא גזרו אלא שתצא מתחת ידו, אבל לבנו קטן אינו מוכרה ולא נותנה. כתוב: ולאכול אותה. אני מבין שכל שימוש ? תודה ממשה

התשובה

הרב דוד אייגנר | כ"ט אדר ב׳ תשפ"ד 9:35

ב"ה

שלום וברכה

בדומה לאיסורים רבים, איסור סירוס ועיקור הוא רק על הפעולה עצמה- הסירוס עצמו, אך ההנאה מ"התוצר" היא מותרת, ולכן כל שימוש מותר לאחר שבעל החיים סורס, אכך כאמור שאם אדם הערים ונתן לגוי (ללא מכירה) אז קונסים אותו ועליו למכור לאדם אחר, אך ההנאה לכשעצמה היא מותרת.

בברכת התורה והארץ

דוד אייגנר

מכון התורה והארץ

toraland whatsapp