התשובה
הקרציות הן טפילים חיצוניים הניזונים מדם של יונקים, עופות, זוחלים ודו-חיים. לקרציות משקל רב בהעברת מחלות בין בני אדם ובין בעלי חיים. הנפוצות מבין המחלות שמעבירות הקרציות הן קדחת הקרציות, קדחת הבהרות וקדחת המערות. ישנן מחלות שיכולות לגרום בסופו של דבר למותו של בעל החיים, אם כי המוות ברובם המוחלט של המקרים אינו מיָדי אלא מתרחש לאחר זמן. חלק מהטיפול בבעל החיים הנגוע בקרציות הוא משיכת הקרציות ממנו. פעולה זו יכולה להיעשות על ידי הבעלים. ישנו גם כן טיפול שנעשה על ידי וטרינר.
הכלל הקובע בטיפול בבעל חיים בשבת הוא שכל טיפול שיש בעשייתו משום איסור תורה או משום איסור דרבנן, אין עושים לבעל חיים, אף אם ייגרם לו נזק בלתי הפיך.[1] החשש בהוצאת הקרצייה הוא שהוצאתה תהיה חלקית בלבד, ואז הורגים את הקרצייה ויש בכך משום נטילת נשמה. לחילופין בהוצאתה באופן שלם יש חשש לגרימת פצע בנקודה שבה הקרצייה התחברה לגוף בעל החיים, ויש בכך משום איסור חובל. לכן אין להוציא את הקרצייה בשבת, אלא יש להמתין בהוצאתה עד מוצאי השבת.
[1]. משנ"ב, סי' שלב ס"ק ו; שש"כ, סי' כז סעי' נה.
