התשובה
מדברי התורה 'והשביעית תשמטנה ונטשתה'[1] למדו חכמים שעל האדם להימנע מגידור השדה והמטע כדי לאפשר לאנשים לקטוף את יבול ההפקר, ואם גדר את שדהו ביטל מצוות עשה.[2] במעמד היבול שנשמר דנו הפוסקים האם נאסר באכילה, נאסר גם בהנאה או שאינו נאסר כלל.[3] דינים אלו חלים במקרה שהאדם מונע מאנשים להיכנס לשדהו לקטוף את היבול, ובכך היבול הוא 'שמור' על השלכותיו ההלכתיות. אולם במקרה שלפנינו אין האדם מונע מאנשים להיכנס לקטוף את היבול; הוא אינו מעמיד שומר על היבול מפני האנשים, אלא יש לו כלב שמירה בחצר מפני הגנבים, והאנשים הם שנמנעים להיכנס לחצר מאימת הכלב.
מקרה זה דומה למקרה שאליו התייחס הרב נחום ויידנפלד,[4] שבו אדם העמיד שומר לשמור רק את עצי הסרק, וממילא נמנעו האנשים להיכנס לקטוף את היבול של עצי המאכל. במקרה זה פסק הרב ויידנפלד שאין ליבול דין 'שמור', והאדם לא עבר על איסור. הרב יעקב דוד וילובסקי[5] הרחיב יותר, וכהצעה להעמדת שומר בשדות הסמוכים ליישובי גויים, ששם יש חשש ביזת היבול על-ידם, כתב: 'יש עצה להעמיד שומר שלא ישברו האילנות', ואע"פ שכוונת השומר לשמירת היבול שלא יינזק ויילקח ע"י הגויים, ובכך גם נמנעים יהודים להיכנס מאימת השומר, אין ליבול דין 'שמור', מטעם 'ששמירתו היא מהיזק האילנות אף אם מכוון למנוע הפירות'. את דבריו הוא מוכיח מדברי התוספות שדנו בשומרים הממונים ע"י בי"ד לשמור את שדות השעורים עבור קרבן העומר, שאין ליבול דין 'שמור': 'דלא היה שמירה ממש, דלא היו צריכים לשומרה מבני אדם דמאיליהן היו פורשין כשהיו יודעין שהן לצורך עומר, ולא היו שומרין אותן אלא מבהמה וחיה ועוף'.[6] וביאר הרידב"ז52 שאף שהעמדת השומר תמנע את כניסת האנשים, מ"מ אין ליבול דין 'שמור', משום שהשומר אינו שומר על היבול מהאנשים אלא מבהמה. גדר הדין היא כהסברו של הרי"ד סולובייצ'יק: 'חלות משומר חל בפירות רק כשהשומר מחזיק בהם בחזקה ומונע בכוחו מאחרים מלנגוע בם'.[7]
לאור זאת בנידון שלפנינו, אין האדם שומר את היבול ומונע את האנשים להיכנס לחצרו לקטוף ממנו, אלא מעמיד כלב שמירה מגנבים על הציוד בביתו. בשל כך, אף שבמבחן התוצאה אין האנשים נכנסים מאימת הכלב, היבול אינו 'שמור', ואין האדם עובר על איסור. אולם נראה שמן הראוי לקשור את הכלב בזמנים שונים, ובכך לאפשר לאנשים להיכנס.
[1]. שמות, כג יא.
[2]. מכילתא דרבי ישמעאל, משפטים מסכתא דכספא פרשה כ; רמב"ם (ספהמ"צ מצוות עשה קלד; הל' שמיטה פ"ד הכ"ד); סמ"ג, מצוות עשה סי' קמח; חינוך, מצווה פד; רשב"ץ, זוהר הרקיע, מצווה סז.
[3]. להרחבה, ראו: https://www.toraland.org.il/88618.
[4]. משמרת להבית, בתוך: פאת השלחן עם בית רידב"ז, יא ע"א ד"ה אך אם.
[5]. בתוך: ספר השמיטה, עמ' יג הערה 4.
[6]. תוספות, ראש השנה ט ע"א ד"ה וקציר; פסקי תוספות, שם פ"א אות יג. כ"כ: תוספות הרא"ש, שם ד"ה וקציר; ריטב"א, בבא מציעא נח ע"א ד"ה ורמינהו, בשם התוספות; שיטה מקובצת, שם ד"ה על מה, בשם תוספות שאנץ; תוספות רבנו פרץ, שם ד"ה לשמור. השוו לדברי תוספות (מנחות פד ע"א ד"ה שומרי; בבא מציעא נח ע"א ד"ה לשמור).
[7]. רשימות שעורים, בבא מציעא נח ע"א ד"ה בא"ד וי"ל.
