התשובה
הראשונים נחלקו האם יש לברך 'שהחיינו' על מצוות פדיון פטר חמור – יש שחייבו לברך והשוו זאת לפדיון בכור אדם, כך כתב למשל ה'יראים' (סי' שנד): 'שהרי מצווה לפדותו כבכור אדם'. אך ה'טור' כתב בשם אביו הרא"ש שאין לברך. ה'בית יוסף' (יו"ד סי' שכא) העיר על דברי ה'טור': 'עיין לעיל בסימן רס"ה'. כוונתו להלכות מילה, שם הביא את דעת הרמב"ם, שיש לברך 'שהחיינו' על מצוות מילה וזו לשונו (הל' ברכות פי"א ה"ט):
מצווה שאינה תדירה ואינה מצויה בכל עת, שהרי היא דומה למצווה שהיא מזמן לזמן, כגון מילת בנו ופדיון הבן מברך עליה בשעת עשייתה שהחיינו'.
אמנם, ציין ה'בית יוסף' (יו"ד סי' רסה) שיש פוסקים שהתנגדו לברכה זו בעת ברית המילה, אך סיים שנוהגים כדעת הרמב"ם: 'ובכל ארץ ישראל וסוריא וסביבותיה נוהגים לומר שהחיינו לפי שהם סומכים בהוראותיהם על פי הרמב"ם ז"ל'. וכן פסק ב'שלחן ערוך'. אף שנראה שכוונת ה'בית יוסף' בהערתו, להשוות, לדעת הרמב"ם, בין מילה לפדיון פטר חמור ובשתי מצוות אלו יש לברך 'שהחיינו', העיר הרב שלום משה חי גאגין, שאף שבמצוות מילה פסק ה'שלחן ערוך' לברך 'שהחיינו', בהלכות פדיון פטר חמור לא כתב מאומה, ואם כן נראה שהוא עצמו סובר כדעת הרא"ש שאין לברך. 'ערוך השלחן' (יו"ד סי' שכא סעי' טו) כתב את טעם ההבחנה: 'ולא דמי לפדיון הבן שיש בזה שמחה'. אולם כפי שראינו, לדעת הרמב"ם יש לברך 'שהחיינו' על פדיון פטר חמור, בנוסף לכך שישנם קריטריונים שונים נוספים לברכת 'שהחיינו', שעל פיהם אפשר לברך, כגון: קיום המצווה בפעם הראשונה וברכה על שמחת הלב.
למעשה: אין לברך 'שהחיינו' על מצוות פדיון פטר חמור, אך 'מנהג יפה' ללבוש בגד חדש או לקחת פרי חדש ולברך 'שהחיינו'.
