התשובה
הנחת העירוב היא כדי להתיר לו לבשל מיו"ט לשבת הסמוכה לו.
ופסק בשו"ע (או"ח סי' תקכז ס"כ): "מי שלא עירב, כשם שאסור
לבשל לעצמו כך אסור לבשל לאחרים, אפילו בביתם, וגם אחרים
אסורים לבשל לו; ואין לו תקנה אלא שיתן קמחו ותבשילו לאחרים
שעירבו במתנה והם אופין ומבשלים ונותנים לו, ואפילו בביתו יכולים
לבשל; ואם אין שם אחרים שעירבו י"א שמותר לאפות בצמצום פת אחד
ולבשל קדרה אחת ולהדליק נר אחד". לגבי העזרות במי שהניח פסק
השו"ע בסעיף ז: "מצוה על כל אדם לערב ומצוה על כל גדול
העיר לערב על בני עירו כדי שיסמוך עליו מי ששכח או נאנס". אולם
העירוב שהרב מניח מועיל רק למי ששכח ולא למי שפשע ולא הניח.
