התשובה
מנהג הלימוד עצמו אינו מופיע בראשונים. ובמגן אברהם (או"ח סי'
תצד) כתב: "איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה
ועוסקים בתורה וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן. ואפשר לתת טעם
ע"פ פשוטו לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר
אותם כדאיתא במדרש לכן אנו צריכים לתקן זה". יש נוהגים לומר
"תיקון ליל שבועות", אולם בישיבות נהגו ללמוד גמרא. ויש שנהגו
ללמוד ספר המצוות לרמב"ם, או במקום שלבו חפץ. ובאשר שלא
לישון כל הלילה, לא העירנות עיקר אלא הלימוד עיקר. ומי שאינו
לומד והוא רק "נמצא" ומנמנם עדיף שיישן וילמד בצלילות הדעת.
כמו"כ צריך לתת את הדעת על התפילה בסוף לילה ללא שינה, ואם
במקום להתפלל הוא מנמנם עדיף שיסיים ללמוד לפנות בוקר יישן
ואח"כ יתפלל בכוונה.