יין של שביעית בליל הסדר

התשובה

כתב הרמ"א (או"ח סי' תעג סעי' ז):

ונוהגין לזרוק מעט מן הכוס באצבע כשמגיע ל"דם ואש ותמרות עשן" וכן כשמזכיר מהמכות דצ"ך עד"ש באח"ב...

ומרן הרב זצ"ל כתב שאין לעשות כן ביין שביעית (שבת הארץ קונ"א סי' כב).

אלא שיש לדון בדבריו מצד שנחלקו הפוסקים אם איסור הפסד פירות שביעית הוא בכלשהו או רק בכזית. לדעת הרמב"ן יש מצות עשה באכילת פ"ש. ולדעתו יש אומרים שאיסור הפסד הוא רק בכזית, כיון שהאיסור נלמד מהמצוה "לאכלה", ואין אכילה בפחות מכזית[1]. אך לדעת רוב הפוסקים אין מצוה באכילת פירות שביעית[2], אלא לאו הבא מכלל עשה. נמצא שחצי שיעור אסור מן התורה (רמב"ם מאכ"א פי"ד ה"ב), וממילא אסור להפסיד גם פחות מכזית מפ"ש. ולמנהג הספרדים, שנוהגים לשפוך את כל היין שבכוס (כף החיים סי' תעג ס"ק קסה) מפני שעליו נאמרו המכות - בודאי יש בשפיכה הפסד פירות שביעית.

יש מי שהציע להכניס את האצבע בכוס היין, ואח"כ ללקק את האצבע. אך נראה שאין לעשות כן. כי הד"מ (טור שם אות יח) מסביר את טעם המנהג:

...יזרוק באצבעו לחוץ... סך הכל ט"ז פעמים... נגד ט"ז פנים של חיות... ונראה שרומזים כאן שחרבו של הקב"ה נקרא יוה"ך והוא מלאך ממונה על הנקמה...

ובמהרי"ל מביא דברי מהר"ש שרמוז בזה: "שמכל אלו יצילנו ויבואו על שונאנו, דהאי הכוסות להצלחת ישראל". ולפי"ז פשיטא שאין להטיף וללקק את היין מאצבעו. ומשם האברבנאל מצאנו טעם אחר, שהוא לרמוז שאין שמחתנו שלמה, מפני טביעת המצרים בים סוף, ו"בנפול אויבך אל תשמח". ולטעם זה ג"כ מסתבר שאין ללקק את היין כנ"ל (ועי' כף החיים סי' תעג ס"ק קסג-קסח).

לסיכום: אין להטיף או לשפוך מיין של שביעית בעשרת המכות. לכן לכוס השניה יש לקחת יין שאינו של שביעית. אך לכוסות הנוספות מותר להשתמש ביין של שביעית, ולדעת הרמב"ן יתכן שיש אף מצוה בכך.