האם ניתן להשתמש בקמח שמורה שהיה בניילון במקפיא

על פי מה שבררתי בעניין קמח והקפאתו. אמנם בכל תהליך של הקפאה יש קפיאה של לחות יתירה במוצרים שונים (יש שני סוגי הקפאה. מהיריה ואיטית), אבל בקמח עצמו אין הווצרות קרח אלא הפסקת מחזור חיים של המוצרים (אחוז הלחות בגרעיני הקמח הוא 14% פחות מהלחות שבאויר). על כן ההקפאה איננה גורמת ללחלוחית של הקמח. אבל מאידך יש הקפאה של לחות האויר (ביום חמסין הלחות היא 20% ביום קר עד 90% אח"כ גשם). לכן הלחות שבאויר בהקפאה תהפך להיות קרח. בתהליך ההפשרה הלחות הזאת תופשר ותהפך להיות מעט נוזלית ואח"כ תתאדה באויר אבל יש לחות מסוימת שנוצרת מקפיאת האויר. על כן נראה שיש לחוש ולא לעשות מצות מקמח שהוא קפוא, כפי שכתב סד"ח (סי' ג סעי' יז) שיש להזהר מלהניח קמח על קרקע ישירות שלא ינק מלחלוחית הקרקע (הובא במצות מצוה פ"ה סעי' כ). על כן גם כאן לכאורה יהיה לחלוחית מסוימת של האויר שקפא ולכן יש לאסור ולא לעשות מצות מקמח קפוא. ברור שאם הקמח יהיה בקרור בלבד לא תהא קפיאה ולא לחלוחית ולכן עדיף לשמור את הקמח במקרר שאין בו קפיאה אלא שמירה מחרקים וכדו' ולא מקמח שהיה במקפיא.