בדיקת חמץ במקומות ציבוריים בבית הסוהר

התשובה

שלום רב.
למרות הנקודות הנכונות שהעלית בשאלתך, אני רוצה לחלק בין שני חלקי השאלה ולא לתלות את הנושאים זה בזה.
א. החיוב לבדוק במקומות ציבוריים: 
האחרונים נחלקו האם הבודק חמץ בבית הכנסת יבדוק בברכה או לא, מחלוקתם מבוססת על ההנחה שאין איסור בל יראה ובל ימצא במקום ציבורי. למעשה, כפי שכתבת ודאי שהציבור חייב למנות את הגבאי או שליח אחר מטעמו לבדיקת החמץ, גם אם יעשה זאת בלי ברכה. הדיון הזה נראה מתאים יותר לבתי כנסיות ציבוריים, בין אם הם מה שמוגדר בהלכה "בתי כנסת של כפרים" ושייכים לציבור מסויים, ובין אם הם "בתי כנסת של כרכים" ושייכים לכלל ישראל. יש סברה האומרת שבבית הכלא, כמו גם במחנות צה"ל, הדבר שונה, כיון שבתי הכנסת שבהם אינם שייכים לציבור אלא למדינה ולשב"ס שהוא בא-כוחה של המדינה בבתי הכלא. יש דיון מעמיק כיצד לבחון את הבעלות על מקומות אלו, ואין כאן המקום להאריך בכך.

למעשה, בבית הכנסת שבבית הכלא ודאי ישנה אחריות לרב הכלא הממונה על צרכי הדת, והוא צריך לדאוג לבדיקת בית הכנסת (ועדיף לבדוק בלא ברכה). המקומות הציבוריים הנוספים בבית הכלא, הינם באחריות בדיקה של מי שממונה עליהם, בין אם זה מפקד הכלא או אנשים מטעמו המופקדים (בכל השנה) על מקומות אלו, כגון סגל המטבח שאחראי על חדר האוכל וכו', או רב בית הכלא אם הוסמך לכך. [להרחבה בנושא זה עיין בספר 'תורת המחנה' בהוצאת הרבנות הצבאית, חלק ג עמודים 401-411].

ב. נושא הבדיקה באור יום, הוא נושא אחר ואינו תלוי בנושא הבדיקה במקומות ציבוריים.
מי שיוצא לדרך ולא יהיה בביתו באור לארבעה עשר בניסן, צריך לבדוק את החמץ באחד הלילות הקודמים לתאריך זה, ודוקא בלילה כיון שכך היתה תקנת חז"ל לבדיקת חמץ. לכן, אם רב בית הכלא מתגורר במקום מרוחק ואינו יכול לבדוק את החמץ בבית הכלא בליל בדיקת חמץ שהוא ליל י"ד בניסן, עליו להתאמץ ולפנות מזמנו באחד הלילות הקודמים לו ובלילה זה יבדוק את החמץ, אך אינו יכול להקדים את בדיקת החמץ לשעות היום, אלא יש לעשותה דוקא בשעות הלילה.