התשובה
שלום
נהגו לברך רק בשעת אכילה ולכן הנכנס לסוכת חברו ושוהה שם ראוי שיטעם מיני מזונות ויברך לישב בסוכה
ראה פסק השולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרלט סע' ח
'נהגו שאין מברכים על הסוכה אלא בשעת אכילה (והכי נהוג)'.
וכן כתב המשנה ברורה סימן תרלט ס"ק מו(מו) נהגו וכו' -
'ר"ל אף דמדינא דגמרא לדעת פוסקים ראשונים כשבירך בסוכה ויצא לעשות ענינו ולא לחזור תיכף בענין שהיה יציאה גמורה וא"כ הרי הסיח דעתו מן המצוה וכשיחזור אח"כ צריך לברך שנית ואפילו מאה פעמים ביום ואימת שנכנס אף על פי שאינו אוכל שם מברך שהרי גם הישיבה והעמידה שם היא מצוה דהוי כעין תדורו [ודוקא שיצא יציאה גמורה וכמו שכתבנו אבל אם יצא לעשות צרכיו או להביא דבר לסוכה [פב] א"צ לברך שהרי לא הסיח דעתו] מ"מ מנהג כל העולם כדעת הפוסקים שאינם מברכים אלא בשעת אכילה ואפילו אם יושבים בסוכה קודם אכילה שעה אינם מברכים דס"ל דברכה שמברכים אח"כ על האכילה היא פוטרת הכל שהיא העיקר והיא פוטרת השינה והטיול והלימוד שכולם טפלים לה [פג] וכתבו האחרונים דנכון הדבר לצאת גם דעת הפוסקים הראשונים ולא לישב כך בלי ברכה וע"כ תיכף בבואו מביהכ"נ יברך על דבר שהוא מחמשה מינים ויאכל ממנו [פד] מעט יותר מכביצה ויברך לישב בסוכה ולא יברך אח"כ בשעת אכילה:
בברכת התורה והארץ
אברהם סוחובולסקי