התשובה
קרשי בנין אף פעם לא קבלו יותר מטומאה דרבנן אם קבלו משום שלא שמשו לכלי, ולכן מה זה שייך לדברי המשנ"ב. ולכן מותר להשתמש בהם להעמיד בהם את הסכך בלי לבדוק את עברם.
שלום הרב!
יסלח לי הרב אם אני מטריד יותר מדי אבל לא הבנתי שאלה ממוקדת מסוימת שכתבתי לרב לאחרונה.
1. ביחס לדין מעמיד בסכך הסוכה הרב כתב לי:
"החשש למעמיד המקבל טומאה הוא רק לכתחילה וקרשים ישנים שאינם כלי אינם מקבלים טומאה, החשש אי פעם היו כלי קיבול הוא זניח ואפילו אם פעם היו חלק מכלי מכיון שכיום אינם כלי הם מקבלים טומא לכהי רק מדרבנן ואינם פסולים לשמש כמעמיד אפילו לכתחילה ולכן אין שום חשש בהם."
2. לשון המשנ"ב: "ודע דכל כלי עץ הרחב קצת וראוי להניח עליו דבר, יש אומרים שמקבל טומאה מדרבנן, דדמי לבית קיבול, ועל כן אין להניח מרא ומגרפה על הסכך להחזיקו או תחת הסכך להעמיד הסכך, ואפילו נשברו". עכ"ל.
3. על המשנ"ב האחרון לעיל הרב הסביר לי בתשובתו:
המדובר במשנ"ב שציטטת בכלים שראויים מדרבנן, ואני עסקתי בשברי כלים שפעם היה עליהם חשש של מק"ט מדרבנן, כש"כ קרשי בנין שאין חשש ששימשו אי פעם ככלים.
ושאלתי המוקדת היא:
הלכה למעשה, לבני אשכנז המחמירים בדין מעמיד האם מותר לכתחילה להעמיד הסכך בשברי כלים שראויים לקבל טומאה רק מדרבנן (מצד "אין גוזרין גזרה לגזרה") או שרק בהסתמך על דין רוב וחזקת כשרות שהקרשים לא היו חלק מבית קיבול או חלק מחפץ דומה שראוי להניח עליו כמו מרא ונגרפה שהמשנ"ב מציין?
ולכן יש לבדוק את מקור הקרשים לפני שמסתמכים על דין רוב וחזקה בספק שאפשר לברר?
יישר כח ותודה רבה מראש.
קרשי בנין אף פעם לא קבלו יותר מטומאה דרבנן אם קבלו משום שלא שמשו לכלי, ולכן מה זה שייך לדברי המשנ"ב. ולכן מותר להשתמש בהם להעמיד בהם את הסכך בלי לבדוק את עברם.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
