קב"ט בשבת

התשובה

בס"ד

שלום וברכה

א. אין להתיר מלאכות דרבנן בהפסד מרובה, כמבואר בסי' שז סעי' ה, ולא התירו אלא אמירה לעכו"ם בהפסד מרובה, אמנם גם בכך יש אוסרים אבל אנו מכריעים שמותר לומר לנכרי לעשות מלאכה דרבנן להציל ממון רב. אמנם בסי' שלד סעי' ב הביא שיש מתירים לטלטל מקצה מחשש הפסד, אבל רבו האוסרים אפילו בשעת דלקה (עיין המ"מ פ"ו שבת). דיון זה הוא רק בדלקה שיש בהלה גדולה, אבל בודאי שהצלת רכוש סתמי אסור, והמ"ב (ס"ק ז) אסר להזיז מוקצה בשביל להציל מהגשם וכדו', מכאן שאין לעשות איסור דרבנן להפסד מרובה.

ב. מקום ששייך למספר אנשים איננו מוגדר כשל רבים, כשם שבנק שהוא גוף של רבים איננו מוגדר כשל רבים, אלא א"כ יש הפסד גדול. היסוד של רבים הוא שמא אדם אחד יעמוד על כספו ואז זה סכנת נפשות, אבל אם השדה רחוקה ואין מי שיודע בפריצה ואין סכנת נפשות, א"כ זה לא נזק לרבים. זה רק הזק כספי לגוף שיכול להעמיד שומר גוי.

ג. בפשטות נראה ששטח C  הוא אזור שמוגדר בהלכה כישובי ספר, ובמקרה כזה יוצאים אפילו אם באים הגויים על עסקי קש ותבן. אולם נראה שזה שייך אם התוקפים גויים הרוצים לנשל את ישראל מאדמתם, אבל אם העיקר הוא גניבה ממונית ועל ידי ישראל בלבד אין להתיר אפילו אסור דרבנן (אות א). כל ספק האם זה בגלל ממון או לכיבוש וגרוש יהודים מאדמתם,  יש להחמיר כשל נפשות, משום שספק נפשות להקל.

ד. אם אנו נוקטים שהמקום הוא כדין עיירות הספר משמע שעושים הכל לטובת הגנה על השדות הללו, ולכן מותרת הוצאה מרשות לרשות וכן מוקצה וכל דבר שנצרך כדי להדוף את הגויים. ונראה שלפי הסבר זה בודאי מותר לענות לטלפון (איסור דרבנן) על שמירות או התקרבות, אבל אסור לברר אודות פיצוץ בצנור שזה רק הפסד  אין להתיר אפילו בעיירות הספר.

ברור שאין לעשות תחקיר אלא מצאת השבת, מכיוון שאין לזה מקום של פקו"נ וסכנה.

בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ