התשובה
ב"ה ג' כסלו התשע"ט
לכבוד
ברוך מגנהיים
שלום וברכה
בתשובה לשאלותיך, בעניין המנהגים שבחודש המסיים את שנת האבלות על אביך ז"ל:
א. אכן המנהג של קהילות יוצאי אשכנז שהאבל מסיים את אמירת הקדיש ביום האחרון של החודש האחד-עשר שהוא במקרה שלכם ט"ז כסלו, ובפעם הבאה לומר קדיש רק ביום היארצייט. אולם אצל קהילות יוצאי ספרד ישנם מנהגים שונים, זאת עפ"י דברי האר"י שאין מניעה עקרונית מלומר קדיש בחודש הי"ב, אך כיוון שהציבור לא מבין זאת, יש להימנע שלא לומר קדיש בתחילת החודש הי"ב. אך כאמור לגביך ההפסקה היא כל החודש הי"ב.
ב. לגבי קדיש דרבנן בחודש הי"ב, יש שכתבו שאכן סוברים שצריך לומר קדיש דרבנן בחודש הי"ב בכדי ליישב את הסתירה לכאורה בדברי הרמ"א האם אומרים קדיש בחודש הי"ב. אולם וודאי שגם לדעתם אין מעמדו כאמירת קדיש בכל הי"א חודש, וכנ"ל לגבי תפילה. ואכן למעשה מנהג יוצאי אשכנז שאינם אומרים קדיש כלל ולא עוברים לפני התיבה בחודש זה. אך כיוון שיש בכך מעלה לנפטר אם אומרים קדיש או מתפללים אתה רשאי להתפלל מידי פעם ואז לומר קדיש דרבנן, כפי שכותב הרב וואזנר זצ"ל, אך אינך מחוייב להתאמץ לחפש בית כנסת אחר לשם כך.
ג. לגבי השבת שלפני היארצייט לפי מנהג אשכנז - בוודאי שאין זה מוגדר כ"חיוב", אולם למעשה כך המנהג. אלא שחלוקות הדעות איזו עלייה עדיפה האם מפטיר או עלייה אחרת. יש אומרים שעדיף "מפטיר" היות שיש בעלייה זו מספר רב של ברכות מאשר בעלייה רגילה, וממילא מי שעולה מפטיר עדיף מבחינת ההלכה שהוא זה שיתפלל מוסף. וכן נוהגים שהאבל עובר לפני התיבה לפני היארצייט, בשנה הראשונה אך לא אומר קדיש.
ולגבי מנין ביום היארצייט בבית עלמין - אם הדבר אפשרי עדיף שיהיה מניין, אך זה לא לעיכובא, בוודאי שאם יש אנשים ברחבת ההספדים, אפשר לקרוא שם פרק תהלים לע"נ הנפטר ולומר "קדיש יהא שלמא". שהרי מעלת הקדיש לעילוי נשמתו חשובה מצד עצמה גם בלא העלייה לקברו.
והמקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
