התשובה
ב"ה כ"ו טבת ה'תשע"ו
אמירת קדיש על אשתו הראשונה כשנישא בשנית והוריו בחיים
שאלה: בני התאלמן מאשה ראשונה ונישא בשנית ויש לו כבר ילד והוריו ברוך השם בחיים. הוריה של אשתו ז"ל פוקדים את קברה מדי שנה וגם אנחנו משתתפים. למרות שבני כבר נשוי בשנית והוריו חיים הוא נוהג לומר קדיש על הקבר מתוך כבוד להוריה אתם אנו בקשרים מצויינים. האם ישנה בעייה הלכתית בכך שהוא אומר קדיש שעה שהוא נשוי לאשה שנייה והוריו עדיין בחיים?
תשובה: בכדי לענות על שאלתך, נחלק את התשובה לשלושה חלקים:
א. האם אדם שהתאלמן צריך לומר קדיש על אשתו?
א. האם מותר לומר קדיש על אשתו הראשונה לאחר שנשא אישה בשנית?
ב. האם מותר לומר קדיש כשהוריו בחיים?
- א. מעלת אמירת קדיש לעילוי נשמת אנשים שנפטרו
- 1. התועלת הגדולה כשקדיש נאמר על ידי הבנים וזו אף חובתם
- מעלת אמירת הקדיש בכלל גדולה מאוד כפי שמופיע בכמה ממדרשי חז"ל שהביאו הפוסקים במעשה הידוע שרבי עקיבא שהציל נשמתו של אדם רשע מדינה של גהינום בזכות שלימד את בנו של אותו אדם לומר קדיש וברכו בציבור. התועלת הגדולה שהייתה לנשמתו של אותו אדם נובעת מכך שכיוון שבנו שנולד בזכותו מקדש את שם ה' בציבור בעולם הזה נחשב לו הדבר כאילו הוא בעצמו חי עדיין בעולם וממשיך לקדש את ה'. מכאן למדו הפוסקים עד כמה יש תועלת הגדולה לנשמת הנפטרים כאשר דווקא זרעם שהותירו בעולם הזה עובד את ה' בעולם הזה; בלימוד תורה ובעשיית צדקה וחסד מעשים טובים כי בכך הוא גורם נחת רוח ותועלת גדולה לנשמת הוריו שזרעם שהשאירו ממשיך לקדש את ה' בעולם ונחשב להם כאילו הדבר נעשה על ידי האנשים שנפטרו מכבר, בבחינת "ברא מזכה אבא", כלומר בן מזכה את אביו. לפיכך כתבו הפוסקים שחובה על הבנים לומר קדיש אחר פטירת הוריהם כחלק ממצוות כיבוד הורים, כי כמו שאנשים צריכים לכבד את הוריהם בחייהם כך הם צריכים לכבדם אחרי פטירתם. שכיוון שראינו לעיל שאמירת קדיש בציבור מועילה מאוד להורים בעולם האמת, לכן חייבים הבנים לאומרו משום כבוד הוריהם.
- 2. קיימת תועלת לומר קדיש אף על אדם שנפטר ערירי
- אולם אדם שנפטר בלא בנים אף שקיימת עדיפות שנכדיו יוצאי חלציו יאמרו קדיש לעילוי נשמתו, וכשאין הדבר מעשי אז יש מעלה שחתניו הנשואים לבנותיו יאמרו קדיש. אך גם אם אף אחד מקרוביו אינו יכול לומר קדיש לעילוי נשמתו, צריך לדאוג לכך שאדם זר יאמר אחריו קדיש ומנהג קדום המובא בפוסקים שקרוביו שוכרים אדם בתשלום שיאמר קדיש לעילוי נשמת קרובם שנפטר בלא בנים. בעניין מעלת הקדיש, ראה: עי' שו"ת הריב"ש (סי' קטו), ב"י (יו"ד סי' שעו אות ד) ודרכי משה (שם אות ח) שמביאים מקורות בדברי חז"ל, וכן פסק הרמ"א (בהגה על השו"ע יו"ד סי' שעו סעי' ד), שו"ת עשה לך רב (ח"ג סי' לג). ובעניין תשלום על שכירות לאמירת קדיש עי' בית יוסף (יו"ד סי' תנ), חסד לאברהם, מג"א (או"ח סי' קלב), ושו"ת עטרת פז (ח"א כרך א סי' ב).
- 3. אמירת קדיש על רעייתו שנפטרה
- לאור העובדה שחובת אמירת קדיש על ההורים נובעת ממצוות כיבוד הורים, מובן הדבר שכאשר אדם מתאלמן אינו חייב לומר קדיש לעילוי נשמת רעייתו שנפטרה, משום שאף שאדם צריך לכבד את אשתו בחייה אפילו יותר ממה שהוא דואג לגופו כלשון ההלכה "חייב אדם לאהוב את אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו" – זהו דווקא בחייה, אך לאחר מותה אין עליו חובה לכבדה, כפי מטבע הלשון שכתבו הפוסקים "כי המוות יפריד בינו ובינה". יתירה מכך אם היא נפטרה והשאירה בנים חובה על האב לזרז את הבנים לומר קדיש לעילוי נשמתה של אימם שכיוון שהם ממשיכיה בעולם הזה ולא בעלה האלמן. אכן, אף שהוא אינו חייב בדבר, אם אשתו נפטרה בלא בנים ובלא אח או אב כדו', וודאי שטוב וראוי וכשר הדבר שבעלה יאמר קדיש לזכותה ולעילוי נשמתה, אך כיוון שאין עליו חובה לעשות כן אינו חייב לשכור אדם שיאמר אחריה קדיש אם הוא אדם שלא יודע או שאינו יכול לומר קדיש. עי' על כך שו"ת רמ"ע מפאנו (סי' סט), פתחי תשובה (אהע"ז סי' פט ס"ק ב), הרב יוסף משאש (אוצר מכתבים סי' קמז), שו"ת עשה לך רב (ח"ג סי' לג), שו"ת יביע אומר (ח"ח סי' לז אות ו) עפ"י רבינו יוסף חיים (סוד ישרים ח"ב סי' ב).
ב. אמירת קדיש על אשתו כשהדבר פוגע ברגשותיהם של אחרים
לאור האמור לעיל שאמירת קדיש לעילוי נשמת אשתו אינה חובה אלא רשות, מובן שיש להימנע מכך במקרים באים הדבר מתנגש עם פגיעה ברגשות של אנשים אחרים, כפי שקיים במקרה של בנך, משתי סיבות:
1. אמירת קדיש על אשתו הראשונה כשהבעל התחתן בשנית
כאשר אדם מתאלמן ונישא בשנית כתבו הפוסקים שאין זה ראוי שהוא יאמר קדיש על אשתו הראשונה, לאור מה שנפסק בהלכה שכאשר אדם התאלמן ונשא אישה שנייה תוך שלושים יום בכדי שתטפל בילדים הקטנים, אין להיכנס לביתו לנחמו על אשתו הראשונה בנוכחות אשתו השנייה, משום שהדבר פוגע בכבודה של אשתו השנייה ואף עשוי לגרום לה חלישות הדעת. לכן רק כאשר פוגשים אותו ברחוב מנחמים אותו בשפה רפה ובכובד ראש.
מדייקים מכך הפוסקים שאם חז"ל הקפידו שאדם לא יקבל תנחומים בביתו על אשתו הראשונה משום חלישות דעתה וכבודה של אשתו הנוכחית, למרות שהמנחמים באו אליו ביוזמתם. כל שכן שאין זה מן הראוי שהבעל ייזום דברים המבטאים את הקשר עם אשתו הראשונה, כגון: לא להתאבל על אשתו הראשונה אם העבירו אותה מקבר זמני לקבר קבוע, לא לבקש בעצמו מהש"ץ לעשות לה "אשכבה" ביום פטירתה אלא לדאוג ששמה יזכור בעת אמירת ה"יזכור" ובוודאי שלא לומר קדיש בציבור לעילוי נשמתה וכדו'. אמנם באמירת קדיש בציבור קיימת קולא מסוימת כי כאשר היא לא באה לבית הכנסת הרי שהוא נאמר שלא בנוכחותה. אך כתבו הפוסקים שעדיין קיים חשש סביר שבסופו של דבר היא תבין שבעלה אומר קדיש על אשתו הראשונה, והדבר יפגע ברגשותיה ויגרום לה חלישות הדעת. אמנם אם לאשתו הראשונה אין קרוב אחר שיכול לומר עליה קדיש וידוע לו שאשתו השנייה מסכימה בלב שלם שבעלה יאמר קדיש על אשתו הראשונה הוא רשאי לעשות כן. אולם במקרה הנוכחי מדובר שההורים של אשתו הראשונה עולים לבית העלמין וודאי עדיף שאביה יאמר קדיש ואין צורך שבעלה יאמר קדיש על אשתו הראשונה רק בכדי לכבדם. עפ"י גמ' (מועד-קטן כא ע"ב), רש"י (מאירי שם), שו"ע (יו"ד סי' שפה סעי' ב), ש"ך (שם), שו"ת חתם סופר (יו"ד סי' קנה), שו"ת דודאי השדה (סי' יד), שו"ת ציץ אליעזר (ח"ח סימן לד), שו"ת אפרקסתא דעניא (ח"א סי' קצ), שו"ת באר משה (ח"ד סי' קד).
2. אמירת קדיש יתום כשהוריו בחיים
כאשר מבקשים מאדם שיאמר קדיש עבור אדם ערירי, והוא הדין כאשר אדם רוצה לומר קדיש לעילוי נשמת אשתו שנפטרה ערירית בלא ילדים כשלא נישא בשנית. או אפילו אם הוא נישא בשנית ואשתו השנייה מסכימה בלב שלם שבעלה יאמר קדיש לעילוי נשמת אשתו הראשונה כשאין קרובים אחרים של האישה שיאמרו קדיש. עדיין צריך הסכמת שני ההורים אם הם בחיים כמו במקרה שלכם.
אמנם כפי שראינו לעיל כשאדם נפטר בלא בנים קיימת תועלת לנשמת הנפטר גם אם אדם זר אומר אחריו קדיש בתוך י"ב חודש לפטירתו וביום השנה בכל שנה. אך אסור לעשות דבר לתועלת נשמת הנפטר כשאינו מחוייב בכך ולפגוע ברגשותיו של הוריו. שכיוון שחלק מהקדישים בתפילה וכן הקדיש שאחרי הלימוד זיכו את היתומים שיאמרו אותם לעילוי נשמת הוריהם, ממילא נעשה הדבר כמנהג מקובל בציבור שאנשים שהוריהם בחיים אינם אומרים קדישים אלו. ממילא כשהוריו מקפידים עליו לשמוע בקולם ובקשתם נחשבת הגיונית, ואין בקשתם נכללת באותם מקרים שאדם אינו מחוייב לשמוע בקול הוריו. כיוון שחובת אמירת קדישים אלו אינה מוטלת עליו, ומאידך חששם של ההורים מובן מבחינה רגשית גם אם אינו מוצדק.
ולדעת הרבה פוסקים הדבר כולל את כל הקדישים שאחרי קדיש "תתקבל" בתפילות שחרית מנחה וערבית. כשלמעשה מדובר בקדיש אחרי "שיר של יום" בקדיש "על ישראל" אחרי "פיטום הקטורת", בקדיש אחרי "שיר למעלות" בערבית כמנהג הספרדים והחסידים, בקדיש שאחרי "עלינו לשבח" כמנהג אשכנז והחסידים, בקדיש אחרי "למנצח בנגינות" במנחה כמנהג הספרדים וכן בקדיש "על ישראל" אחרי סיום הקרבנות בשחרית ואחרי כל לימוד תורה במניין.
אמנם יש מן הפוסקים שסוברים שאמירת קדיש אחרי לימוד תורה היא מצווה שאין צורך לקבל רשות מההורים לקיימה. אך ניתן לומר שהמנהג הרווח הוא כדעת הפוסקים שבכל הקדישים הנ"ל מבקשים הסכמה מההורים כחלק ממצוות כיבוד הורים ושאין עושים כן אלא במקום הצורך.
לכן, במקרה ונפטרה אישה ללא ילדים ואין לה קרוב שיאמר אחריה קדיש, אזי אם בעלה נישא בשנית אך אשתו השנייה מסכימה שהוא יאמר קדיש אחר אשתו הראשונה וכן הוריו מסכימים שהוא יאמר אחריה קדיש, מן הראוי לעשות נחת רוח לעילוי נשמת אשתו הראשונה ולומר קדיש בכל י"ב חודש וביום הזיכרון שלה בכל שנה.
מקורות: שו"ת הריב"ש (סימן קטו), בית יוסף (יו"ד סי' תג), שו"ת מהרי"ל (סימן סד),
רמ"א (או"ח סי' קלב סעי' ב בהגה), לבוש (או"ח סי' קלג), משנ"ב (סי' קלב ס"ק יא), שו"ת משפטי עוזיאל (מהדורא תניינא חאו"ח סי' יד), שו"ת יביע אומר ח"ג יו"ד סי' כו).
מסקנה:
- אדם חייב לומר קדיש אחר הוריו, כחלק ממצוות כיבוד הורים שקיימת אף אחר פטירתם. ואם מכל מיני סיבות אין לבנים יכולת הם צריכים לדאוג לאדם שיאמר באופן קבוע קדיש לעילוי נשמת הוריהם, ונהגו לשלם לאותו אדם שכר על כך.
- אישה שנפטרה ללא ילדים, אף שבעלה לשעבר אינו חייב לומר אחריה קדיש, אך אם לה קרוב או גואל מן הראוי לעשות לה חסד ונחת רוח ולומר אחריה קדיש.
- אולם אם בעלה נישא בשנית אחרי פטירתה, אזי אף אם אין לאשתו הראשונה קרוב שיאמר אחריה קדיש, מותר לו לומר קדיש לעילוי נשמתה רק אם אשתו השנייה אינה מקפדת על כך, וכן אם הוריו בחיים ששני הוריו אינם מקפידים על כך.
- לפיכך, במקרה המדובר אין צורך ואין זה ראוי שבנכם יאמר קדיש על אשתו הראשונה אם זהו רק לכבוד הוריה כי אביה כבר אומר עליה קדיש בלאו הכי, ואין זה ראוי לעשות כן היות והוא כבר לאישה אחרת.
- אולם אם הוא לא עושה כן סתם לכבוד הוריה, אלא כי אביה אינו יכול או אינו יודע לומר קדיש, במקרה זה מותר לו לומר קדיש רק אם אתם כהוריו וכן אשתו השנייה מסכימים שבנכם יאמר קדיש בעלייה לבית העלמין וגם בכל התפילות באותו יום. ויהי רצון שתזכו שיתקיים בכם הפסוק "כי אורך ימים ושנות חיים וכבוד יוסיפו לך" .
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
