התשובה
ב"ה כ"ו ניסן ה'תשע"ט – י"א למטמוני"ם
שמיעת מוסיקה ביום הזיכרון ויום העצמאות
הפוסקים נחלקו מאיזו סיבה אין לשמוע מוסיקה בימי ספירת העומר.
יש מהפוסקים בדורנו שכתבו שאיסור שמיעת מוזיקה בימי ספירת העומר, הוא הקפדה על עיקר הדין שעל פי פשט ההלכה נכון בכל ימות השנה, והוא שלא לשמוע "כלי-שיר" כ"זכר לחורבן". כמובא במשנה (סוטה מח ע"א), וכפי שפסקו הרמב"ם (הל' תעניות פ"ה הי"ד), והשו"ע (או"ח סי' תקס סעי' ג) ש"גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם".
אלא שבשאר ימות השנה נהוג להקל כפי שכתב הרמ"א (שם) שהאיסור לשמוע "כל שיר" הינו דווקא מוסיקה של בית משתה היין, כלשון הפסוק "בשיר לא ישתו יין".
לפי זה הסיבה שהחמירו יותר בימי ספירת העומר, כיוון שהם ימי אבל על מות תלמידי רבי עקיבא וכן ימי בין-המצרים בהיותם ימי אבל על חורבן הבית, לפיכך בהם הקפידו כדעת הרמב"ם והשו"ע שיש איסור מוחלט לשמוע מוזיקה. כן כתבו: שו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סי' קסו, ח"ג סי' פז ד"ה הנה באחד, ח"ד סי' כא ד"ה ד' שמיעת), שו"ת ציץ אליעזר (חט"ו סי' לג), שו"ת יחווה דעת (ח"ג סי' ל ח"ו סי' לד). כשהאיסור כולל לדעה זו אף שמיעת מוסיקה ברדיו או במכשיר אלקטרוני אחר (עפ"י שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' קלז; שו"ת ציץ אליעזר שם; שו"ת יחו"ד שם סי' לד; שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' קכז).
אולם יש מהפוסקים הסוברים שהאיסור לשמוע מוסיקה בימים אלו נובע מהאיסור לערוך חתונות בימים אלו; כשלדעת השו"ע (אורח-חיים סי' תצג) האיסור לערוך חתונות הוא רק עד ל"ד בעומר, ולמנהג אשכנז עד קרוב לחג השבועות מלבד יום ל"ג בעומר עצמו שבו מותר להתחתן לדעה זו, כפי שפסק המשנ"ב (שם ס"ק יד-יז). אלא שהתירו לערוך רק סעודות אירוסין ובלבד שלא יעשו בהן "ריקודים ומחולות" (מג"א או"ח סי' תצג ס"ק א, משנ"ב ס"ק ג). ובכדי שלא יבואו לידי ריקודים ומחולות אסרו שמיעת כלי-זמר בימים אלו, וכפי שביאר ערוך-השולחן (או"ח סי' תצג סעי' ב) שמוסיקה אף חמורה יותר מריקודים ללא מוסיקה.
להבנה זו ישנה השלכה מעשית, כי אם האיסור הוא הקפדה על המנהג של כל השנה, אזי כל סוגי המוסיקה צריכה להיאסר מלבד מוסיקה עצובה של אבלות. לעומת זאת אם האיסור לשמוע בימים אלו זה שלא להגיע לידי ריקודים ומחולות אז ההגבלה היא רק על ניגונים שעשויים לגרום לשמחה של ריקודים ומחולות. אבל מותר יהיה לשמוע מוסיקה שקטה ורגועה. כך נאמר בשם הרה"ג שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, ולהבדיל בין החיים כך דעת מו"ר הרה"ג יעקב אריאל שליט"א והרה"ג זלמן מלמד שליט"א. לכן למעשה אף שהמחמיר שלא לשמוע כלל מוזיקה בימים אלו תבוא עליו ברכה, אך המיקל לשמוע לכתחילה מוסיקה שקטה בימים אלו תבוא עליו הברכה. מאידך, מוסיקה ווקאלית בכמה קולות יכולה להיות בעייתית מכיוון שהיא יכולה להביא ל"ריקודים ומחולות".
לסיכום ביניים:
א. יש הסוברים שאסור לשמוע בימי ספירת העומר את כל סוגי המוסיקה.
ב. לעומת זאת יש מן הפוסקים הסוברים שהאיסור הוא רק שמיעת מוסיקה בקצב כזה של ריקודים ומחולות. בכדי שאנשים לא ייגררו לערוך ריקודים ומחולות ממש בימים שאנו מתאבלים על פטירת תלמידי רבי עקיבא.
ג. לפיכך, אף שהמחמיר שלא לשמוע כל מוסיקה בימי ספירת העומר תבוא עליו ברכה, אך בוודאי שהמיקל כדעת הפוסקים שמותר לשמוע מוסיקה שקטה בימי ספירת העומר, יש לו על מי לסמוך.
ד. חשוב להדגיש שלעתים מסוימות גם שמיעת שירה ווקאלית הנעשית במקהלה אינה נחשבת מוסיקה שקטה בהיותה דומה לכלי-זמר המביאים לידי ריקוד ומחולות והיא אסורה, למרות שאין בה כלי שיר.
מסקנה:
ביום הזיכרון שהמנגינות המושמעות בו בדרך כלל הן רק שהם שקטות אלא הן גם בדרך כלל מנגינות נוגות ועצובות, בוודאי שמותר לשמוע מנגינות אלו לכל הדעות ביום הזיכרון.
לעומת זאת יום העצמאות הוא יום שמחה בהלל והודאה לריבונו של עולם על כל החסד שגמל אותנו בהקמת המדינה ובקיומה כהכנה לביאת המשיח במהרה בימינו. כך שבוודאי מותר לגמרי לשמוע בו מנגינות בקדושה ובטהרה ולרקוד ביום זה ריקודי שמחה של מצווה.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
