התשובה
ביום העצמאות הרבנות לא קבעה הלל בברכה.
ביום ירושלים קבעה הרה"ר לקרוא הלל עם ברכה לכל העדות.
"אין הבדל בין ספרדי לאשכנזי באשר לחובת ההודאה לה על הנסים והנפלאות שעשה ועושה עמנו בכל עת ובכל שעה. כך פסקה הרבנות הראשית. באשר לברכה ביום העצמאות הדבר נשאר פתוח וגם בכך אין הבדל בין אשכנזי לספרדי. אלא שהספרדים רגילים יותר להלל בלי ברכה בר"ח ובפסח. אך שם אין תקנה מחייבת לאמירת הלל משאין כן ביום העצמאות. ביום ירושלים קבעה הרה"ר לקרוא הלל עם ברכה לכל העדות".
זו התשובה שהרב כתב לבחור ששאל על הלל ביום העצמאות לספרדים , אך אני לא מבין האם כן לומר או לא , הרב כותב שזה נשאר פתוח מה הכוונה ?
ביום העצמאות הרבנות לא קבעה הלל בברכה.
ביום ירושלים קבעה הרה"ר לקרוא הלל עם ברכה לכל העדות.