התשובה
לדעת רבן גמליאל (תענית פ"א מ"ג), שואלים גשמים החל מז' במרחשוון. ור' חנניה אומר (תענית י ע"א) שבגולה שואלים מהיום השישים בתקופה. רש"י (שם) מבאר שבגולה מתחילים ביום השישים, מכיון שהגולה היא במקום נמוך, ואין להם צורך במטר בז' במרחשוון אלא מאוחר יותר (22-23 נובמבר). אנו לומדים מזה, ששאילת הגשמים מתייחסת לצורך בגשם-כל מקום לפי צרכיו. עפ"י זה יש לשאול לגבי חקלאים הגרים באיזור בא"י שהגשמים בתחילת מרחשוון מזיקים לו. האם הם רשאים שלא לשאול עד תקופה מאוחרת יותר.
מסופר בגמרא (תענית יד ע"ב) שאנשי נינוה שאלו את רבי אם במקומם, שזקוקים לגשם בתקופת תמוז, ישאלו בברכת השנים או בשומע תפילה? וענה, שדינם כיחידים לשאול בשומע תפילה, ואין להם לשנות ממטבע הברכה. וכך נפסק להלכה בשו"ע (סי' קיז סעי' ב), שאנשי מקום מסויים הזקוקים לגשמים בתקופת הקיץ - יכולים להוסיף בברכת שומע תפילה אבל לא לשנות בברכת השנים. (ועי' שו"ת הרא"ש, כלל ד סי' י, שחילק בין ארץ גדולה למקום בודד).
השאלה שנידונה בפנינו איננה בתפילה לגשם בתקופת הקיץ, אלא להיפך, בחשש שהגשם יגרום הפסד. בשאלה דומה דן הרמב"ם (בפיה"מ, תענית פ"א מ"ג):
וכל זה (ששואלים בז' מרחשוון) - בארץ ישראל וכל שהוא דומה לה... אבל בשאר הארצות - הרי תהיה השאלה בזמן הראוי לגשמים באותו המקום... לפי שיש ארצות שאין זמן הגשמים מתחיל אלא מניסן, ויש ארצות שבמרחשוון יהיה בהם קיץ, ואין הגשמים בו לברכה אלא מאבד ומשמיד, ואיך ישאלו אנשים אותו מקום גשמים במרחשוון? האם אין זה שקר? וזה דבר נכון וברור.
עפ"י זה כתב בכף החיים (סי' קיז אות טוב):
ומיהו, אם יש מקום שמזיק להם הגשם מתשרי עד ניסן, שיבוא עי"ז חוליים רעים ר"ל - משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפירוש המשניות דאין להם לשאול גשמים בימים ההם אלא אומרים כמו בקיץ, ורק בזמן שנצרך להם שואלים בשומע תפילה, וכמ"ש בשו"ע.
ולמעשה, נראה שכל זה בארץ שבה הגשם מזיק לכולם. אולם במקום שהחל החורף ורוב החקלאות צריכה לגשם - גם אנשי המקום שאינם זקוקים עתה לגשם אינם אלא כיחידים, ועליהם לשאול גשם בברכת השנים מז' במרחשוון. עם זאת, הם יכולים לבקש בשומע תפילה שלא ירדו גשמים במקום שהגידול עלול להתקלקל, אלא יהא לברכה בלבד.
