התשובה
1. שאלה
כיצד מעשרים שמן זית?
תשובה
א. יש להפריש שמן זית דווקא כשהוא שמן, ואם הפריש מהזיתים לא יצא ויש להפריש פעם נוספת מהשמן.
ב. ההפרשה מתבצעת כמעט כמו הפרשה רגילה:
1. יש להניח בצד קצת יותר מאחוז מהשמן.
2. לפני (ורק לפני) אמירת הנוסח יש לשים את האצבע בתוך השמן שהונח בצד (קצת יותר מאחוז שמיועד לתרומה גדולה ולתרומת מעשר) כדי לטמא אותו.
3. יש לומר את כל נוסח הפרשת תרומות ומעשרות.
4. אם אכן השמן נטמא כדלעיל, במקום לזרוק לפח את השמן שהונח בצד, יש לתת אותו לכהן ולומר לו שזה שמן זית של תרומה טמאה, והוא יכול להשתמש בו להדלקה נרות שבת (רק להדלקה ולא לאכילה); כדי להיזהר, הכהן יסמן על הבקבוק שיש בו תרומה טמאה כדי שלא ישתמש בשמן לאכילה.
בברכת התורה והארץ,
יואל פרידמן
2. שאלה
האם מותר לכהן להדליק נרות חנוכה בשמן תרומה טמאה? במידה וכהן יכול להדליק נרות חנוכה משמן זה, האם אפשר להדליק בשמן זה גם בבית כנסת שחלק מחביריו כהנים?
תשובה
חשוב לציין שהתשובה מתייחסת רק לגבי שמן תרומה טמאה, שכן אם השמן הוא טהור (או אף אם אין ידוע שנטמא) אסור להדליק, כי בכך מפסיד תרומה. כדי לטמא את השמן יש לגעת בשמן (המיועד לתרומה ותרומת מעשר) עם האצבע, לפני אמירת נוסח הפרשת תרומות ומעשרות.
א. מותר לכהן להדליק נרות חנוכה בשמן תרומה טמאה.
ב. בימינו אסור לישראל להדליק נרות חנוכה משמן תרומה טמאה, שכן ההיתר לכך עבור הישראל הוא רק אם אין לו שמן אחר (ראה ירושלמי סוף מס' תרומות).
ג. לאור הנ"ל נראה לי שלא כדאי להשתמש בבית כנסת בשמן תרומה טמאה אא"כ אין שמן אחר.
ראה עוד במאמר הרה"ג שאול ישראלי זצ"ל בס' התורה והארץ ח"ג עמ' 145 ובמאמרנו חוברת אמונת עתיך 7 מעמ' 28 ואילך.
בברכת התורה והארץ וחנוכה שמח,
יואל פרידמן
3. שאלה
האם צריך להפריש מן הזיתים או מן השמן?
תשובה
אם הזיתים מיועדים לאכילה מפרישים את הזיתים. אם הזיתים מיועדים לשמן – מפרישים מן השמן.
מי שרצה לאכול זיתים והפריש מן הזיתים, ולאחר מכן עשה מהם שמן – אינו צריך לחזור ולהפריש (רמב"ם הל´ תרומות פ"ה ה"כ).
מי שרצה מלכתחילה לעשות שמן, והפריש בטעות מן הזיתים – צריך לחזור ולהפריש ללא ברכה.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
4. שאלה
חייל קבל במתנה מחברו הדרוזי בקבוק שמן זית שמיוצר על ידי דרוזים. האם יש בשמן חשש כשרות, והאם צריך להפריש תרומות ומעשרות?
תשובה
א. בעיית איסור ערלה בזיתים של גויים אינה קיימת כמעט, כי שכיחות עצי ערלה מניבים בזנים שקיימים אצל גויים היא נמוכה.
ב. אין חובה להפריש תרומות ומעשרות כי הזיתים גדלו אצל גויים וגמר-המלאכה (עשיית השמן) נעשה על ידיהם.
ג. אין לחוש לכלים אסורים אם מדובר בייצור שמן בבתי בד גדולים, שם משתמשים בכלים מיוחדים לתעשיית השמן בלבד.
ד. הבעיה המרכזית היא תערובת שמנים, שכן לצערנו בבתי בד בגליל נהוג לערב שמנים מסוגים שונים, דבר המביא לספקות הלכתיים.
סיכומם של דברים, אם ברור שהשמן הוא 100% שמן זית - אין לחוש לתרו"מ ערלה, וכשרות הכלים.
בברכה נאמנה
יהודה הלוי עמיחי
5. שאלה
אם בנוסף החייל קיבל מחברו הדרוזי גם זיתים כבושים, האם יש לגביהם בעיות כשרות?
תשובה
לגבי זיתים משומרים, ישנן כמה בעיות:
א. יש לבדוק את כשרות התבלינים, למשל, פלפל חריף אם מקורו ממגדל יהודי – הוא חייב בתרו"מ.
ב. יש לבדוק את הסכינים שבהם נחתכו הדברים החריפים כגון שום ובצל. אם הזיתים הוכנו בבית ולא במפעל תעשייתי, הרי שיש חשש כבד שמא חתכו את הדברים חריפים בסכין טריפה. במקרה זה, החריף נאסר וחוזר ואוסר את הזיתים הכבושים (ועי' ש"ך, יו"ד, סי´ צו ס"ק יז). בתעשייה גדולה אפשר להסתמך על כך שיש סכינים שמיוחדים לחיתוך התבלינים החריפים בלבד, ולא חתכו בהם דברים אסורים.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
6. שאלה
ברשותי זיתים שהם ספק נטע רבעי (שנה רביעית או חמישית), זיתים שמקורם בעצי הפקר ועצים שחייבים בתרו"מ.
הבעיה היא שאני צריך לצרף את כולם יחד על מנת שתהיה לי כמות מספקת של זיתים לבית הבד. האם יש אפשרות במקרה כזה להפריש תרו"מ מהזיתים ולא מהשמן או לחילופין האם מותר לערבם יחד בבית הבד ואז להפריש לפי החלק היחסי.
תשובה
את הנטע-רבעי יש לחלל מיידית, כי אין צורך לחכות לגמר מלאכת השמן. לעומת זאת את התרומות ומעשרות אפשר להפריש רק לאחר גמר מלאכת עשיית השמן. לכן לאחר החילול נטע רבעי, אפשר לערב את הזיתים ולעשות מהם שמן, אך במקרה זה יש להפריש תרומות ומעשרות מכל כמות השמן, ולהחשיב את כל השמן כחייב בתרומות ומעשרות. אמנם לגבי חובת נתינת מעשר-ראשון ומעשר-עני יש חובה לתת רק מן הכמות שהייתה חייבת מלכתחילה בתרו"מ. (עי' רמב"ם, הל' תרומות פ"ב הי"ג,; ר"ש ורא"ש, חלה פ"ג מ"ט).
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
7. שאלה
מסקנו זיתים ביערות הקק``ל שנמצאים בבן שמן. הזיתים נמצאים כעת בשלב ההחמצה. מה צריך לעשות לגבי הפרשת תרומות ומעשרות בכדי שניתן יהיה לאכול מהזיתים?
תשובה
לגבי זיתים הכבושים – נראה שיש להפריש לאחר גמר מלאכת הכבישה, ואז צריך להפריש בברכה. הזיתים שמוסקים כעת חייבים עדיין במעשר שני.
אם הזיתים הם מיערות הפקר (שכל אחד יכול לבוא ולמסוק זיתים) – פטורים מהפרשה, והמחמיר להפריש בלא ברכה, יש לו על מי לסמוך.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
8. שאלה
חלק מתהליך כבישת הזיתים הוא חריצת הזיתים בסכין, לפני הכבישה.
אם אני רוצה להפריש תרומות ומעשרות מן הזיתים רק לאחר שיהיו מוכנים, מה עושים עם הסכין שהשתמשתי בו לחיתוך הזיתים בעודם טבל?
תשובה
לכאורה כאשר חותכים את הזיתים בעודם טבל עם סכין, הסכין בלע איסור טבל, כדין כל דבר חריף הבולע בדוחקא דסכינא (מ"ב או"ח סי' תנא ס"ק פט, קב). לכן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל הציע במקרה זה, להפריש תרומות ומעשרות ולכוון, בנוסף לזיתים עצמם, גם על הבלוע בסכין.
השאלה היא, האם זית הוא חריף או לא. בשו"ע, או"ח סי' תמז סעי' ח, משמע שזיתים הם דבר חריף קודם נתינת המים לכבישה, אך לאחר נתינת המים אינו דבר חריף. אולם מדברי הש"ך (יו"ד, סי' קיד ס"ק יב) משמע להפך: זית אינו חריף רק לאחר הכבישה אבל קודם לכן אינו חריף (ועי' דגול מרבבה, לש"ך שם).
סיכומם של דברים, כדי לצאת ידי חובת כל הדעות, יש להפריש תרומות ומעשרות גם על הבלוע בכלים ואז הכלים מותרים בשמוש מיידי.
לענין הפרשה על הבלוע בכלים ראה עוד אמונת עתיך 49, מעמ' 33 ואילך.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
9. שאלה
האם מותר ע"פ ההלכה להפיק שמן זית מזיתים הנגועים בזבוב הזית או בכל מזיק אחר?
תשובה:
התשובה היא כן. התהליך שעוברים הזיתים הוא של כתישה עד שלבסוף יוצא שמן. שאלה דומה נשאלה בזמן הראשונים לגבי טחינה של קמח, האם מותר לטחון קמח מחיטים נגועות בחרקים, ותרומת הדשן (סי' קעא) ענה שמותר ואין בכך דין של 'אין מבטלים איסור לכתחילה' שכן אין בכוונת הטוחן או הכותש לבטל את האיסור אלא לעשות קמח. וכן נפסק בשו"ע, יו"ד, סי´ פד סעי´ יד.
בברכת התורה והארץ,
יואל פרידמן
10. שאלה
במטע זיתים שבישוב, האם צריך להשאיר פאה, שהרי אין העניים יכולים להיכנס למטע כי הוא מגודר? האם לא כדאי לקטוף את הזיתים ולחלקם לעניים?
תשובה
החזון איש (מעשרות סי' ז ס"ק י ד"ה ובעיקר) כותב שבזמן הזה כיוון שהעניים לא יבואו לקחת את התבואה, ואחר כך יטחנו אותה וכו', וכן הוא גם בפירות - לכן אין חובה להשאיר פאה, ועל זה סומכים כל העולם.
אמנם ראה עוד במאמר הרב יעקב אפשטיין 'לקיטת מתנות עניים ע"י גבאי צדקה', אמונת עתיך, 35 מעמ' 24, שמציע שגבאי צדקה יטלו את הלקטק , שכחה ופאה מן החקלאים; וראה גם תגובות הרה"ג דוב ליאור שליט"א והרה"ג יעקב אריאל שליט"א, אמונת עתיך, שם, מעמ' 34 ואילך.
בברכת התורה והארץ,
יואל פרידמן
12. שאלה
ליד מקום מגורי יש מטע זיתים שכבר הרבה זמן לא מטפלים בו ואף לא מוסקים אותו. כנראה שהיה פעם בטיפול של ערביי הסביבה.
א. האם מותר לי למסוק את הזיתים?
ב. מאיזה תוקף האדמות שבאזור יו"ש ומה שעליהם שייכות לערבים (האם תוקף הממשלה? והרי הערבים לא קיבלו שום אישור לכך. או תוקף התורה? והרי כבשנו את הארץ אז מה ז"א שייכות של קרקעות לערבים.)?
ג. מה אני צריך לעשות בשביל לספח אליי שטח (אם/בלי גידולים), מבחינת התורה? (שמעתי שאם 3 שנים אני מטפל בקרקע ואין דורש שאני אתפנה- הקרקע שלי).
תשובה
א. לגבי הבעלות על הפירות – כל זמן שהנכרים לא התייאשו הפירות שלהם, אך אם התייאשו הפירות מותרים. במציאות הנידונה המצב מורכב: לא ברור אם היה יאוש, לא ידוע מי בעלי המטע, והפירות הולכים לאיבוד. לפיכך ניתן למסוק את הזיתים, לרשום לפניכם את שווי הפירות (בהפחתת מחיר העבודה), על מנת להעבירם לבעליהם באם הם יתבעו את הכסף.
ב. קיימת מחלוקת עקרונית אם הנכרים שישבו בקרקעות אלו עד מלחמת ששת הימים קנו אותם בכיבוש מלחמה מזמן חורבן ביהמ"ק.
אולם אין לשאלה זו משמעות מעשית כיוון שהצבא והמנהל האזרחי מוסמכים על ידי הממשלה לאפשר לערבים לשבת באותן אדמות. לפיכך יש להם זכות שימוש בקרקע וזכות לטעת עצים בהתאם לתקנות הצבא והמנהל האזרחי. כמובן שאם ברור בעליל שהנכרים השתלטו שלא כדין על קרקעות, ההתייחסות ההלכתית שונה.
ג. מבחינת דיני חזקה צריך חזקה שיש עימה טענה, אך כיוון שהאדמה אינה הפקר והיא בשימוש הנכרי או בבעלות המדינה – לפיכך אי אפשר להחיל כאן את דיני החזקה.
ראה עוד תחומין כג, עמ' 43 - מאמרו של הרה"ג יעקב אריאל שליט"א; ובמאמרנו אמונת עתיך 52, מעמ' 30 ואילך, 'מסיק זיתים סביב ההתיישבות ביו"ש'.
בברכת התורה והארץ,
אהוד אחיטוב
