התשובה
ב"ה ו' טבת ה'תשפ"ד
שלום וברכה
בתשובה לשאלותיך:
לגבי עלייה לתורה של חתן בר מצווה ב'תשעת הימים' – נהוג שחתן בר מצווה עולה לתורה ביום שני או יום חמישי הראשון אחרי שנעשה בר-מצווה. לכן ודאי שחתן בר המצווה עולה לתורה גם ב'תשעת הימים' אף אם ישירו לו בפה לאחר העלייה לתורה, ואף אם יביאו כיבוד לאחר התפילה.
לגבי סעודת בר מצווה בתשעת הימים – מעיקר הדין גם המחמירים שלא לאכול בשר ב'תשעת הימים' (שזה כולל את כל יוצאי אשכנז וחלק ניכר מיוצאי ספרד וצפון אפריקה) רשאים לאכול בשר בסעודת מצווה, בין אם זה סעודת ברית מילה, סעודת פדיון הבן, ואף סעודת בר מצווה הנערכת 'בו ביום', כלומר ביום בו הוא מגיע לגיל מצוות עפ"י התאריך העברי החל מצאת הכוכבים בלילה בו הוא נכנס לגיל שלוש-עשרה ועד השקיעה למחרת. עפ"י הרמ"א או"ח סי' תקנא סעי' י' בהגה, משנה ברורה שם, ו'הגהות יד אפרים' על ה'מגן אברהם' סי' תקנ"א ס"ק לג.
חשוב לציין שיש הנמנעים מלאכול בשר גם בסעודות מצווה – ולכן כדי לא להיכנס למבוכה אצל חלק מהמוזמנים – עדיף להביא דגים לכל המוזמנים ובכך 'לחסוך' אי נעימות. ובוודאי שאם סעודת הבר-מצווה היא לאחר התאריך שהגיע למצוות – ראוי להימנע מלהביא בשר ולכן כדאי להביא דגים לסעודה.
לגבי ניגונים בכלי נגינה – אם בר המצווה היא 'בו ביום' יש המתירים זאת, אך יש אוסרים ומתירים דווקא שירה בפה. וכן נחלקו אם מותר לרקוד ריקודים בסעודת מצווה ב'תשעת הימים'.
למעשה: כדי לעשות שמחה שלמה, העצה המעשית היא להיות בבחינת 'אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך'. כלומר, לערוך סעודת בר-מצווה בהיקף מצומצם של מניין אנשים וכדו' בליל 'אור לארבעה עשר' – כלומר, בליל כניסתו למצוותו. כי קיימת מעלה גדולה לעשות סעודה (אפילו קטנה) 'בו ביום' בתאריך שהנער נכנס לעול המצוות, ובסעודה זו יאמר חתן בר המצווה יאמר 'דרשה' או כל לימוד אחר, והמוזמנים יודו לה' בשירות ותשבחות, בשירים ופיוטים.
ולאחר תשעה באב לעשות סעודת 'בר מצווה' נדחית בדברי תורה ברוב עם בשירים וניגונים בריקודים וכלי נגינה, אשר לדעת חלק מהפוסקים גם זה נחשב כסעודת מצווה. ויהי רצון שנזכה במהרה לביאת הגואל בבניין אריאל.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
