התשובה
ב'שלחן ערוך' (או"ח סי' תקנא סעי' ב) נפסק: 'מראש חודש עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה'. לכאורה, הדפסת ספר היא שמחה גדולה למחברים, ובוודאי כאשר מדובר בספר שעמלים על הוצאתו שנים רבות, והדפסתו התעכבה כמה פעמים. אלא שהרמ"א (שם) הוסיף: 'ולצורך מצוה הכל שרי'. על בסיס דברי הרמ"א נכתב בשו"ת 'אגרות משה' (או"ח ח"ג סי' פ), שמותר לקנות תפילין חדשות בתשעת הימים, כיוון שהן משמשות אך ורק לצורך מצווה[1]. לפיכך, מותרת גם הדפסת ספרי קודש בימי בין המצרים, ואפילו לאחר ראש חודש אב, שהרי היא לצורך מצווה. אמנם ב'פסקי תשובות' (ח"ו סי' תקנא אות י) הובא בשם הרב יעקב ישראל קנייבסקי ('הסטייפלר'), שהחמיר לא לקבל את ספריו החדשים בשלושת השבועות, שלא תהיה לו שמחה. פעם כשהגיעו ספריו מבית הדפוס בזמן זה, הורה שלא לפתוח את החבילות עד לאחר תשעה באב. אלא נראה שמנהגו היה בבחינת חומרא גדולה שקיבל על עצמו, ומעיקר הדין מותר להדפיס ספרי קודש בימי בין המצרים.
[1]. אמנם קניית טלית נאסרה שם, אף שמתעטפים בה לצורך מצווה, כיוון שסוף כל סוף טלית היא בגד שצריך לברך על לבישתו 'שהחיינו'; ואין מברכים 'שהחיינו' בשלושת השבועות, וכל שכן בתשעת הימים.
