ריקודים במסיבת חינה בשלושת השבועות

התשובה

ב"ה

שלום וברכה וכל טוב

בתשובה לשאלתך:

א. אף שמנהג עריכת ערב "החינה" הוא מנהג מקובל בארצות המזרח, הוא אינו נכלל כשמחת מצווה בהגדרה ההלכתית שלה. 

ב. לכן גם המתירים לעשות חתונות בימים אלו עד ר"ח מנחם-אב כפי שפסק הגר"ע יוסף זצ"ל כפשט השו"ע, הם התירו בשמחת חתן וכלה, כיוון שמדין הגמ' אסרו חתונות רק אחרי ר"ח מנחם-אב.

ג. לכן, גם מי שמחמיר שלא לעשות שמחות בימים אלו, מותר לו לבוא לחתונה שהוזמן אליה אם היא נערכת בימים אלו, כי יש כאן מצוות שמחת חתן וכלה.

ד. אך כאמור, מסיבת חינה אינה בכלל שמחת חתן וכלה, כי הזוג עדיין לא מוגדרים חתן וכלה מבחינת הגדרות ההלכה, שהם נחשבים חתן וכלה מהיום הסמוך לחתונה עד סוף שבעת ימי המשתה.

ה. לכן גם לדעת השו"ע שמתיר לערוך חתונות בימים אלו, לא התיר זאת בשאר שמחות שניתן לדחותן.

ו. יתירה מכך, אף אם היינו מגדירים את ה"חינה" כשמחה של מצווה כי זה מנהג קדום בקהילות יוצאי ספרד. אך עדיין אין להקל בימים אלו, כי זו שמחה שלא חייבים לעשות אותה בתאריך מסויים, כפי שאנו רואים שרבים הנוהגים להקדים את ערב ה"חינה" הרבה לפני החתונה, החל משבוע לפני החתונה, ולעתים אף זמן רב קודם לכן ויש שאף מקיימים אותו בסמוך לאירוסין.

ז. אם כך, את ערב ה"חינה" ניתן היה להקדים לשבוע שעבר, או לדחות לאחרי ט' באב. ואין הדבר דומה לשמחות של מצווה שמקימים אותם גם בימים אלו, כי אלו שמחות שלא מקדימים ולא דוחים אותן, כגון: שמחת בר מצווה ביום שהנער הגיע לגיל שלוש עשרה, או ברית מילה וכדו' פדיון הבן וכדו', שגם בהם רבים הנמנעים משמיעת מוסיקה בהם כשהם מתקיימות בימים אלו. 

ח. לאור האמור, לענ"ד לכל הדעות לא ניתן לקיים את ה"חינה" בריקודים ומחולות עם מוסיקה ואף אין להשתתף בו.

1. לדעת השו"ע והגר"ע יוסף זצ"ל שסבר כמותו, שניתן לקיים חתונות בימים אלו, והתיר ריקודים ומחולות בשמחת חתן וכלה, הוא לא התיר ריקודים ומחולות בימים אלו שלא עונות להגדרות שהבאנו לעיל. 

2. מנהג אשכנז מחמירים לא לעשות הריקודים ומחולות בימים אלו, ואפילו בשמחת חתן וכלה. 

לכן בהנחה שהחתונה תיערך אחר ט' באב, ראוי לשכנע אותם לדחות את החינה. ואם הם לא ינהגו כך, יבינו אם לא תבואי, ואם לא, תבואי לפני הזמן תברכי אותם בברכת מזל טוב, לפני המוסיקה והריקודים. 

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב