פרק ט - גידול במצע מנותק

 

פרק ט - גידול במצע מנותק

בשמיטה זו משווקים ירקות בכשרות למהדרין, שגדלו בחממות במצע גידול המנותק מן הקרקע. רוב הירקות הללו גדלים בגוש קטיף 156. 

א. המיוחד בגידולים אלו  

ירקות אלו גדלים במצע מנותק בחממות. ויש לעמוד על משמעותו של כל אחד משני מרכיבים אלו:

א. עציץ לא נקוב הוא כלי המנותק מן האדמה, ולכן כל הגדל בו אינו נחשב כגדל בארץ ישראל, אלא כאילו גדל בחו"ל. הלכה זו מתייחסת לתרומות ומעשרות 157, כלאיים 158, ביכורים 159 ועוד. מהתורה - כל הגדל בעציץ לא נקוב - פטור מהמצוות התלויות בארץ; אולם מדרבנן הוא חייב 160. 

בשמיטה, לא נאמר במפורש אם מדרבנן יש איסור לזרוע בעציץ שלא נקוב ואם הגדל בו חייב בקדושת שביעית. אם כי הסברה נותנת שמאחר שחז"ל חייבו את הגדל בעציץ שאינו נקוב בתרומות ומעשרות - הוא הדין בשביעית 161.

עציצים בימינו הם אמנם, בדרך כלל נקובים; אם כי הנקב קטן, להוצאת עודפי מים בלבד, ולדעת ה"חזון-איש" 162 אין הדבר נחשב לנקוב. אולם מפוסקי דורנו יש שהחמירו בנושא זה 163; מה גם שיש עציצים העשויים מחומר פלסטי רך שכל שורש עלול לקרוע אותו בקלות רבה 164.

בעיה נוספת קיימת בנוף. הנוף בולט מן העציץ החוצה, ונמצא שהגידול נמצא באדמת ארץ-ישראל, לפחות מבחינת הנוף שלו 165. 

בעיות אלו פותר המצע המנותק. על הקרקע פרושה יריעת פלסטיק חזקה לכל רוחב החממה. העציצים עם נקביהם וגופם מונחים על הפלסטיק, ואינם רואים כלל את פני האדמה (יש מקומות שהחקלאים משתמשים בשיטה זו כדי למנוע חדירה של השפעה מזיקה מהקרקע לגידולים). כאמור, עדיין אין כאן פיתרון מעשי לבעיית השמיטה, כי מדרבנן אסור לזרוע בעציץ, גם כאשר אינו נקוב.

ב. החממה - הנחשבת לבית 166 - מסייעת לפתרון הבעיה. הירושלמי (ערלה פ"א ה"ב) הסתפק אם מותר לזרוע בתוך הבית בשנת השמיטה, כי מצד אחד התורה אמרה "שדך לא תזרע", ובית אינו "שדה"; ומצד שני נאמר: "ושבתה הארץ", וגם קרקע הבית היא "ארץ". הספק לא הוכרע 167. "פאת-השולחן" (סי' כ', בית ישראל ס"ק נ"ב) התיר לזרוע בבית בזמן הזה, שהשמיטה היא רק מדרבנן. ה"חזון-איש" (שביעית סי' כ"ב ס"ק א') חלק עליו וסבר שהספק הוא בפירוש הפסוק בתורה ולכן חל עליו הכלל "ספיקא דאורייתא לחומרא". ואף על פי ששביעית מדרבנן, כל תקנות חכמים הן כעין דאורייתא.

אולם ה"חזון-איש" 168 כתב שהזורע בעציץ שאינו נקוב בבית - יש לו על מי לסמוך. כלומר, צירוף של שתי ההלכות: עציץ לא נקוב - שאיסורו לא ברור, ובית - שיש בו ספק - נותן פתח לקולא 169. על זה סומכים המקילים במצעים מנותקים בחממות וזורעים בהם ירקות לכתחילה בשנת השמיטה 170.

ב. האם יש חששות במצעים מנותקים

כאמור, ה"חזון-איש" פסק שיש לסמוך על המקילים במצע מנותק בצירוף בית. הוא גם הורה למעשה, לקיבוץ חפץ-חיים, לגדל גידולי מים בתוך מבנה העשוי מיוטה (מין אריג גס) 171. 

למרות הוראה זו של ה"חזון-איש" יש המפקפקים בשיטות הגידול הנהוגות כיום:

א. החממה אינה עונה לדעתם על הקריטריון של "בית"; כי בית הוא מקום שאין אפשרות לגדל בו בדרך כלל, בעוד שחממה מאפשרת תנאים נוחים לגידולים, והחזו"א עצמו הגדיר "בית" כמקום שהוא לרועץ לצמחים 172. המתירים סבורים שגם חממה כשלעצמה מזיקה לגידולים 173; ורק בצירוף תנאים נוספים, כגון: איוורור, השקאה, דישון, חימום ועוד - ניתן לגדל בחממה. כמו-כן, יש גידולים שהחממה מזיקה להם, כגון מטעים הזקוקים למנות קור. וכן בקיץ החממה עלולה להיות לרועץ לצמחים רבים. 

ב. שיטת הגידול בחממה הפכה להיות נפוצה ולכן היא "שדה" ולא בית 174. המקילים טוענים שרק לחלק קטן של הגידולים, ורק בחלק מעונות השנה, החממה הפכה להיות שיטה מקובלת. רוב רובם של גידולי השדה ימשיכו לגדול בשדה הפתוח. זאת ועוד; החממה הופכת את בית הגידול שבה למקום שהאקלים שבו הוא מלאכותי. אין זה האקלים הטבעי של הארץ. ולכן היא תמיד תישאר בית ולא שדה, שהוא מקום הגידול הטבעי 175. 

ג. הצירוף של בית, ובפרט חממה עם מצע מנותק, הוא רק בדיעבד, לדעת ה"חזון-איש", במקום אחד 176. המקילים סוברים שבמקום אחר 177 ה"חזון-איש" הקל יותר. פוסקים אחרים הקלו לכתחילה לזרוע בבית בלבד, אף ללא מצע מנותק 178. אך מגדולי פוסקי דורנו התירו לכתחילה בית בצירוף עציץ שאינו נקוב 179. מה גם שהחקלאות במצב קשה והאלטרנטיבה העומדת בפני החקלאי היא זריעה רגילה בשדה פתוח.

ד. הצעתו של הגרי"ש אלישיב שליט"א היא, שהעציצים יהיו בבעלות נוכרי והזריעה תיעשה על ידי נוכרי 180. הצעתו תקפה גם אם נניח שהחממה נחשבת לשדה. בהצעה זו אין שום חשש לאיסור "ולא תחנם" או של קדושת שביעית. כי לכל הדעות עציץ לא נקוב אינו חלק מאדמת ארץ ישראל, ועל ידי נוכרי ההיתר מרווח לכתחילה. 

בדרך מהודרת זו גדלים הגידולים במצעים המנותקים. 

ג. דעת המפקפקים

אולם, אף על פי כן, יש המפקפקים וטוענים טענות קלושות, כגון: שיש כאן פתח להיתר מכירה רחב יותר, או שמא יהיו עציצים עם נקבים גדולים יותר, או יריעות פלסטיק קרועות (גם כאשר מדובר בשתי יריעות 181!). לדעת גדולי הפוסקים בדורנו אין מקום לחששות מוגזמים שאין להם בסיס הלכתי.

השאלה המרכזית היא, מהי האלטרנטיבה? האם גוי הזורע באדמת ארץ ישראל עדיף מהמצע המנותק? האם חסה נגועה בשרצים - האסורים מדאורייתא - עדיפה מחסה הגדלה במצע מנותק? מסתבר ששיטה חדשה זו היא המפתח לפתרון בעיית הירקות בשנת השמיטה, ומן הראוי לעודד את השימוש בה כדי שתוכל להתפתח כראוי (תוצרת זו ניתן להשיג בחנויות המיוחדות של אוצר בית-דין).

 

 

156 ראה לעיל (פרק ח' אותיות א'-ב').

157 רמב"ם (הל' תרומות פ"ה הט"ו).

158 רמב"ם (הל' כלאיים פ"א ה"ב).

159 עי' רמב"ם (הל' ביכורים פ"ב ה"ט).

160 ראה במקורות שבהערות הקודמות.

161 שו"ת נחפה בכסף (ח"א יו"ד סי' ה'). ועי' "שבת הארץ" (פ"א ה"ו אות ד'); "מדריך שמיטה לחקלאים" (פרק י"ט סעי' א').

162 שביעית (סי' כ"ב ס"ק א').

163 עי' "מדריך שמיטה לחקלאים" (פרק י"ט הע' /5א).

164 ראה מאמרנו: "עציצים המונחים על גבי יריעות פוליאתילן" ("התורה והארץ" ח"א עמ' 172). ועי' "מדריך שמיטה לחקלאים" (פרק י"ט סעי' ד1/).

165 עפ"י מפרשי משנה (עוקצין פ"ב מ"ו). ועי' "התורה והארץ" (ח"א עמ' 199, 215-216); "מדריך שמיטה לחקלאים" (פרק י"ט סעי' ד1- 2/ והע' /5ג).

166 ראה מאמרינו בענין חממות בשמיטה ("הליכות שדה גליון 78 עמ' 19; "המעיין" שבט תשמ"ו). ועי' "מדריך שמיטה לחקלאים" (פרק י"ח סעי' ג1/ והע' 8).

167 עי' "שבת הארץ" (פ"א ה"ג אות ב').

168 שביעית (סי' כ"ב ס"ק א'; סי' כ"ו ס"ק ד').

169 עי' "שבת הארץ (שם; וכן פ"א ה"ו אות ד').

170 עי' "מדריך שמיטה לחקלאים" (פרק י"ט סעי' ב').

171 אמנם יש לומר שגידולי מים קלים יותר ממצע גידול על משטח מנתק; אך לא כל הפוסקים סוברים כן. וראה מאמרנו: "תרומות ומעשרות בנבטים" ("התורה והארץ" ח"ד עמ' 33-36).

172 חזו"א (שביעית סי' כ' ס"ק ו'). ועי' "שבת הארץ" (פ"א ה"ג אות ג'); "מדריך שמיטה לחקלאים" (פרק י"ח הע' 8).

173 ראה מאמרינו בענין חממות בשמיטה ("הליכות שדה גליון 78 עמ' 19; "המעיין" שבט תשמ"ו). ועי' "שבת הארץ" ו"מדריך שמיטה לחקלאים" (שם).

174 עי' "משפטי ארץ" (שביעית עמ' 231 ואילך).

175 עפ"י חזו"א (מעשרות סי' ז' ס"ק ה').

176 שביעית (סי' כ"ו ס"ק ד'). ועי' "שבת הארץ" (פ"א ה"ו אות ד' הע' 25).

177 שביעית (סי' כ"ב ס"ק א'). וכן במכתב (הנדפס ב"מוריה", אלול תשל"ט, וב"הליכות שדה" 72 עמ' 6-8) וב"סדר השביעית" (הנדפס בסוף "שנת השבע"). ועי' "שבת הארץ" פ"א ה"ו אות ד' הע' 24).

178 ערוה"ש (זרעים, סי' ט"ז סעי' א'); הגריא"ה הרצוג (פסקים וכתבים ח"ג, זרעים, סי' מ"ז אות ג'); מרן הרב קוק זצ"ל ("שבת הארץ" פ"א ה"ג אות ב'; אך בקונ"א, סי' ג', כתב שאין להתיר אלא בהפסד מרובה). 

179 "בצאת השנה" (עמ' כ"ה סי' ב' סעי' ב'); הגרש"ז אויערבך זצ"ל ("הליכות שדה" 72 עמ' 15). ועי' "שבת הארץ" (פ"א ה"ו אות ד' הע' 24).

180 עי' "מדריך שמיטה לחקלאים" (פרק י"ט סעי' טו4-5/ והע' 40-41).

181 עי' "מדריך שמיטה לחקלאים" (פרק י"ט סעי' טו1/).