פרק כד - קטניות בשביעית ובפסח

פרק כד - קטניות בשביעית ובפסח

הקשר בין דיני הקטניות בשביעית לבין איסור הקטניות בפסח הוא מקרי בהחלט. בשביעית יש לקטניות מעמד הלכתי מוגדר. בפסח הקטניות אסורות בגלל מנהג, לאלו הנוהגים כן 441. המשותף לשניהם הוא רק המונח: קטניות. ואולי אפשר להקיש משביעית לפסח. אולם עלינו להניח הנחת יסוד עקרונית לכל המשך דברינו: אין שום קשר בין המונח הבוטני של הקטניות לבין השם העברי המקורי, שבו משתמשת ההלכה. בעברית המקורית "קטניות" הן הגרגרים הנאכלים מכל הסוגים והמינים של הצמחים החד-שנתיים.

וזו לשון הרמב"ם (הל' כלאים פ"א ה"ח): 

קטניות הן כל הזרעים הנאכלים לאדם, חוץ מן התבואה, כגון: הפול, והאפונים והעדשים, הדוחן והאורז והשומשומין והפרגין והספיר וכיוצא בהם. 

כלומר, כל הגרגרים הנאכלים, להוציא חמישה מיני דגן, נקראים קטניות. ביניהם גם כאלו שאין להם שום קשר למונח הבוטני "קטניות", כגון: אורז, תירס ודומיהם.

א. בין קטניות לירקות

במה נשתנו הקטניות מיתר ירקות השדה?

בשביעית הלקיטה היא הקובעת בירקות 442. כלומר, ירק שנלקט בשביעית, למרות שגדל בשישית, קדושת שביעית חלה עליו בשעת לקיטתו 443.

בקטניות קובע שליש 444 הגידול 445. אם שליש הגידול היה בשישית - הקטניות הן משנה שעברה. אם שליש הגידול היה בשביעית - הקטניות קדושות בקדושת שביעית.

יש קטניות הנאכלות גם כירק וגם כגרגרים, כגון שעועית. אפשר לאכול את השעועית בתרמיליה, כירק, ואפשר לאכול רק את הגרגרים המיובשים. כאשר החקלאי מגדל את השעועית לירק - דינה כירק 446. כאשר הוא מגדל אותה לגרגרים - דינה כקטניות 447. בארץ, השעועית גדלה בעיקר לירק, בעוד שהגרגרים מיובאים מחו"ל (ולכן אין בהם דיני שביעית). ויש פוסקים המבחינים בין קטניות יבשות לבין קטניות טריות. אפונה יבשה, למשל, היא קטניות; ואילו אפונה ירוקה היא ירק, לדעתם.

ב. ההיקש לפסח

האם אפשר להקיש משביעית לפסח? יש מקום לומר שגם בפסח יהיה מותר לאכול שעועית ירוקה או צהובה בתרמילים, כי שם ירק עליהן ולא שם קטניות. ואכן מנהג יוצאי מרוקו להימנע רק מאכילת קטניות יבשות בפסח, בעוד שהם מתירים אכילת קטניות ירוקות, כגון שעועית בתרמילים.

גם בין הפוסקים האשכנזים מוזכרת הבחנה כזו 448; אולם למעשה נראה שכבר פשט המנהג להחמיר בכל סוגי הקטניות, בין יבשות ובין טריות.

ג. שמן הכותנה

דוגמא אחרת להשוואת הדיון ההלכתי בין חג הפסח לבין השמיטה נוכל למצוא בבעיית שמן הכותנה. גרעיני הכותנה הינם גרגרים החבויים בפקעות צמר הגפן. כשלעצמם, אינם ראויים לאכילה; אולם לאחר עיבוד תעשייתי ניתן להפיק מהם שמן ראוי לאכילה. האם שמן זה נחשב לשמן קטניות ואסור בפסח? האם יש בו איסור ספיחין, והוא אסור בשמיטה?

השאלות הן אמנם שונות, אולם הגישה לפתרונן היא די דומה. המנהג הנפוץ בארץ הוא להשתמש בשמן כותנה בפסח. כך הורה רבה של ירושלים הגרצ"פ פראנק על פי קביעתו של ר' חיים מבריסק. הטעמים לכך הם: 

א. גרעיני הכותנה אינם עיקר מטרתו של הגידול, אלא מוצר לוואי. 

ב. אין הם ראויים לאכילה כשהם לעצמם. 

ג. אין הם גדלים בתוך תרמילים כיתר הקטניות. 

בשמיטה יש הסומכים על הנימוקים הראשונים להתיר שמן כותנה בשביעית ולומר שאין בו איסור ספיחין 449; אולם יש שאינם סומכים על כך. גם בפסח יש הנמנעים משימוש בשמן כותנה 450.

אך מאחר שחומרת הקטניות בפסח אינה אלא מנהג של חלק מעם ישראל, המנהג הוא להקל בשמן כותנה בפסח.

441 עי' שו"ע (או"ח סי' תנ"ג סעי' א' ברמ"א).

442 רמב"ם (הל' שמיטה ויובל פ"ד הי"ב).

443 עי' "שבת הארץ" (פ"ד הי"ב אות ב').

444 עי' רמב"ם (הל' שמיטה ויובל פ"ד ה"ט) שכתב: "אם היו תבואה או קטניות... והגיעו לעונת המעשרות קודם ראש השנה – הרי אלו מותרין...". פוסקים רבים נוקטים ש"עונת המעשרות" היינו "הבאת שליש": עי' "שבת הארץ" (אות ב' והע' 8, אות ג' והע' 17).

445 נחלקו האחרונים מהו "שליש" (עי' "מדריך שמיטה לצרכנים" פרק ג' הע' 9). לדעת הרב קוק זצ"ל ("הסכמות הראי"ה סי' ו' ד"ה מה) היינו שליש המשקל. ולדעת החזו"א (סי' י"ט ס"ק כ"ג) היינו שליש מתהליך ההבשלה. 

446 רמב"ם (הל' שמיטה ויובל פ"ד הי"ד-הט"ו). 

447 רמב"ם (שם).

448 מעדני שמואל (הל' פסח סי' קי"ז אות כ"ד) בשם מהר"א אופנהיים. 

449 ישועת משה (זרעים סי' א').

450 שו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' קלח). בטעם הדבר הוא כותב, שאף שמוכח מדברי הרמב"ם (הל' כלאים פ"ה הי"ט) שהכותנה היא "ירק" ולא "קטנית", לענין פסח המנהג לאסור כל "מידי דמידגן".