סימן יג – עקירת עצי סרק
סימן יג – עקירת עצי סרק
כתב הרמב"ם (פ"ו מהל' מלכים ה"ח - ט):
"אין קוצצין אילן מאכל ... שנאמר לא תשחית את עצה ... ולא במצור בלבד אמרו אלא בכל מקום כל הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה - לוקה כל אילן סרק מותר לקוץ אותו ואפילו אין צריך לו".
והנה בימינו נטעו אילני סרק רבים ביערות הארץ. אילנות אלו מרבים צל וירק והושקעו בהם כספים ומאמצים רבים. האם מותר לעוקרם ולכורתם?
יש להסתפק בכוונת התורה בהעדפתה עץ מאכל על עץ סרק, האם האכילה היא הקובעת את חשיבותו של העץ, או שמושו והנאתו. בדרך כלל האכילה היא השימוש וההנאה העיקריים, אך יתכן מצב שבו התועלת וההנאה תהיינה מעצי סרק דוקא, מה יהיה הדין אז?
בזמן שהתורה דיברה עליו, קרי בכיבוש הארץ, היו בא"י עצי סרק רבים, והיה צורך לנטוע במקומם עצי מאכל, כנאמר (יהושע י"ז ט"ו) "עלה לך היערה ובראת לך שם...", ועל כניסתם של ישראל לארץ אמרה התורה (ויקרא י"ט, כ"ג) "כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" ודרשו במדרשים שיש מצוה לנטוע עצי מאכל. כאמור, עצי הסרק היו רבים בארץ, והיה צורך להעדיף את עצי המאכל על עצי הסרק. אך בימינו נשתנו הטבעים, עצי פרי דורשים מים וטיפול מיוחד, ואפשר ליבא פירות גם מחו"ל, או לגדלם רק באזורים מתאימים לכך מבחינת תנאי הקרקע, המים, האקלים, ואילו עצי הסרק נוחים יותר לגידול, ואינם דורשים תנאים מיוחדים, ומים רבים - אין, והארץ חשופה לצערנו, אחרי שנות החורבן הארוכות. א"כ יש מקומות שעצי הסרק, הנותנים צל ונוי, עדיפים מעצי מאכל. גם מבחינת הפרנסה יש בהם לספק פרנסה, באזורים מסוימים, אולי יותר מעצי מאכל, וא"כ יתכן שלאחר השינוי שחל בא"י ההתייחסות לעצי הסרק תהיה שונה.
לא מצאתי מקור לסברה מחודשת זו, ולכן יש להניח שמה שכתבה התורה על עצי מאכל במקומו עומד, אך מכיוון שמסברה יש לומר שגם עצי סרק יש להם חשיבות דומה כיום, י"ל שהסברה נותנת שאותו איסור שחל על עצי מאכל יחול גם על עצי סרק. וסברה יש לה דין דומה לדאורייתא, לפעמים; (עי' ב"ק מ"ו ע"ב, נדה כ"ה ע"א).
