סימן כה – דילול בפרדסים

סימן כה – דילול בפרדסים 173

שאלה

מדי פעם בפעם יש צורך לדלל עצים בפרדס. לרוב מדללים מאוחר מדי, כי חוששים לעקור עץ בטרם זמנו. אך כשמתברר שיש צורך לעקור, יש לעקור בהקדם, כי ללא העקירה יש ירידה משמעותית של היבול (לפעמים אפילו עד 50% ). האם מותר לעקור לשם מסיבה זו בשביעית?

תשובה

במשנה (שביעית פ"ד מ"ד)

"המדל בפתית. ב"ש אומרים: יגום ובה"א ישרש. איזהו המדל? אחד או שנים. המחליק שלושה זה בצד זה". 

ופירש הרמב"ם שהמדובר הוא במדל לעצים וכן כתב בפ"א הל' י"ח: "הקוצץ אילן או שנים לעצים - הר"ז מותר לשרשן". אך הר"ש פרש שהמדל הוא כדי שיגדלו ויתעבו האחרים. והקשה התוי"ט: הר"ז כזירוד ופיסול שאסור בשביעית? עי' בפאה"ש שמכיון שאינה עבודת האילן, שע"י גדל האילן, אלא שמרויח מקום בשביל האחרים, שהסיר את הדוחק שעיכב את גידולם, אבל לא העקירה גופה מגדלתם.

ואעפ"י שגם מניעת נזק אסורה, כמש"כ הוא עצמו בס"ק י"א באיסור זיהום, אע"פ שהוא כמושיב שומר. ועיין ס' השמיטה לגרימ"ט, שרוב העבודות החקלאיות אינן חיוביות, כדי לגדל, אלא שליליות, כדי למנוע נזקים ובכל זאת הן אסורות כי זהו גדרן של מלאכות חקלאיות, ר"ל שאעפ"כ דילול שאני כיון שאינו בגוף העץ אלא מחוצה לו. ולכן הסרת נזק מחוץ לעץ לא נאסרה. (עין בית רידב"ז שהקשה על פאה"ש כנ"ל ועין אבן האזל שתי' כדברינו ובש"כ). ועיין משנת יוסף שהקשה מעישון, קיטום, וניכוש, שכל הפעולות הללו אינן בגופו של העץ ובאות למנוע נזק בעלמא, ונאסרו. ונלענ"ד דל"ד, שכל הנ"ל הם בסמוך לעץ ועל העץ. לא כן המדל הוא רחוק מהעץ, והשפעתו עקיפה ולא ישירה כמו עשבים שוטים הנכרכים סביב העץ.

ואה"נ, עשבים שוטים שעקירתם לאוקמי אילנא, כגון ה"אינג'יל" (יבלית) – מותר לעוקרם, כמש"כ המהרי"ל דיסקין. וצ"ל שמה שאסרו מנכש הוא רק במקום שלא התירו לאוקמי, כגון כשהוא בא לקיים צמחים חד שנתיים שכל תועלת הניכוש היא רק לפירות שנת השביעית ולכן הניכוש אסור וכמו שכתב מרן הרב זצ"ל בשבה"א (פ"א ה"ה) שאין בהם היתר לאוקמי. וכמו"כ בעצים חזקים והעשבים השוטים הם חלשים שאין בהם סיכון לעץ עצמו שם הניכוש אסור. ובאמת ניכוש של עשבים שוטים הנכרכים סביב העץ, שניזקם ניכר בעליל ועקירתם חיונית לעץ, מותר ואם לא יגרמו לו נזק ניכר אסור לעוקרם. (ובאמת פאה"ש לשיטתו יסבור שלאוקמי בגוף העץ אסור. אולם הוא כתב כן בדעת הרמב"ם, ולדעתו לאוקמי מחוץ לעץ מותר. ובאמת גם המדל, אם הדבר יהיה נחוץ לאוקמי ממש, שבלעדיו העץ ימות – הרמב"ם יתיר דילול כזה גם לפי פאה"ש. אך לשיטת הר"ש נחתינן דרגה, ולאוקמי מותר אפי' בגוף העץ, ומחוץ לעץ מותר אפילו שלא לאוקמי, כגון מדל כדי שיתעבו העצים האחרים). 174

ולשיטת החזו"א, שלאוקמי פירא מותר, אף כאן י"ל שהדילול מותר אפי' לשיטת הרמב"ם משום אוקמי פירא. וכאמור, הסיכון הוא לרוב הפרי.

מסקנה

הדילול מותר משום שהוא נחוץ לאוקמי אילנא והוא נעשה במרחק מן העץ.