סימן כא – השקאת הנבטה בשביעית
סימן כא – השקאת הנבטה בשביעית
שאלה
מי שזרע בערב שביעית ורוצה להשקות השקאה ראשונה כדי להנביט את הזרעים, האם הדבר מותר?
תשובה
מו"ק ו' ע"ב:
"מרביצין שדה לבן ערב שביעית כדי שיצאו ירקות בשביעית, ולא עוד אלא שמרביצין שדה לבן בשביעית כדי שיצאו ירקות למוצאי שביעית."
ופרש רש"י: "אבל לא ישקה בשביעית כדי שיצאו בשביעית".
וצ"ע, השקאה זו מהו גידרה? האם ההשקאה נחשבת לזריעה, או לתולדת זריעה, שדינה כזריעה עצמה, מדוע מותר להשקות בשביעית כדי שיצאו למוצאי שביעית? וכי מותר לזרוע בשביעית כדי שהזרעים ישרישו במוצאי שביעית? אמנם לפי המנ"ח (מצוה קי"ב ושכ"ה ועי' מצוה רח"צ אות י"-ט"ו [בהוצ' מכון ירושלים] שבשביעית לא חייב על הזריעה אלא רק על ההשרשה), י"ל דאה"נ. התורה לא אסרה את מעשה האדם אלא את שביתת הארץ; ולכן זריעה בשביעית עצמה, אם ההשרשה תהיה במוצאי שביעית, מותרת מהתורה. וה"ה השקאה, שהיא רק תולדת זריעה, לא תהיה חמורה מזריעה. אולם לא משתמיט בשום מקום בש"ס היתר כזה, ורק בהשקאה נאמר דבר זה. ועוד, לדברי המנ"ח יהיה אסור להשקות בערב שביעית כדי שיצאו ירקות בשביעית, כי הארץ אינה שובתת, והרי דבר זה הותר כאן במפורש! ואכן רבים האחרונים החולקים על המנ"ח – החזו"א (סי' י"ז וכ"ו) הרב קוק (בשבת הארץ פ"א ה"א ובקונט"א שם) ועוד.
ואולי י"ל שיש לחלק בין זריעה להשקאה. זריעה בערב שביעית ע"מ שתיקלט בשביעית תהיה אסורה כי היא אב, אך השקאה אינה אלא תולדה, ואיסורה בגלל שהיא מסייעת לזריעה. לכן אין לאסור את ההשקאה מצד עצמה, אלא רק מצד תוצאותיה. ואם התוצאות שלה יהיו במוצאי שביעית – אין לאוסרה בשביעית. לעומת זאת, השקאה בערב שביעית אע"פ שהתוצאות הן בשביעית, גם כן אין לאסור השקאה זו, שהרי בשביעית לא נעשה דבר, והר"ז כאילו צמח מאליו בשביעית. אך חילוק זה בין השקאה לזריעה לא מסתבר. ומכאן ראיה נגד המנ"ח שאסר זריעה בערב 161 שביעית אם ההשרשה תהיה בשביעית. שהרי ההשקאה היא המשרישה את הזרעים ונמצא שהזרעים משתרשים בשביעית והדבר מותר. ומסתבר שאין לחלק בין זריעה בערב שביעית להשקאה בערב שביעית. וכשם שהשקאה בערב שביעית מותרת כך גם זריעה. אלא ע"כ זריעה, ותולדתה, אסורות רק בשביעית גופא. (ועי' להלן סי' כ"ח אות ח' אם השרשה עצמה היא מלאכה האסורה מהתורה).
מסקנה
הרבצה בשביעית כדי שיצאו ירקות בשביעית, אינה אסורה מהתורה אלא מדרבנן. כי הרבצה אינה זריעה ממש, וצורתה שונה, ולכן היא רק תולדה. ואעפ"כ היא אסורה בשביעית, כי גם התולדות לא הותרו אלא לאוקמי והנבטה אינה אוקמי אלא אברויי. ורק אם הזרעים החלו לנבוט מאליהם ויש חשש שיקמלו מחוסר מים, מותר להשקותם משום אוקמי.
