סימן נג – גדר תיל מהי לענין עירוב בשבת

 

ראשי פרקים:

      שאלה

       תשובה

       א. קנה הבולט מעל לחוט

       ב. חוט הנכרך בחלקו מעל הלחי ובחלקו מן הצד

       ג. צורת הפתח ע"י גשרי חוט ברזל

       ד. דינם של חוטים הסותמים את צורת הפתח

       מסקנות

* * *

 

שאלה

גדר תיל רגילה מתוחה על זויתנים, גובהם כ-1.2 מ', המרחק בין חוט אחד לחברו הוא בדרך כלל גדול (כ-40 ס"מ). פעמים מוסיפים לגדר כזאת דו-שיפועים, אך מבחינת ההלכה אין השיפועים מעלים או מורידים, כיון שהמרחק בין חוטי השיפועים הוא גדול מאוד.

מכיון שהמרחק בין החוטים המחוברים לעמודים הוא יותר מג' טפחים (כ-24 ס"מ) א"א להחשיבם כגדר מדין לבוד. והבעיה האם אפשר לראותם כצורת הפתח. 

תשובה

יש לחלק בעיה זו לכמה בעיות משנה:

א. האם החוט העליון העובר בין הזויתנים נחשב לצורת הפתח מלמעלה או מן הצד.

ב. האם החוטים האחרים העוברים מתחתיו אינם סותרים את צורת הפתח?

א. צורתו של הזויתן היא בדרך כלל כזו:

<לחץ לקבלת איור behola-2-53-1.jpg>

התיל נכנס בתוך שקעים בצדי הזויתן נכרך סביב הזויתן ונמשך להלן החוט הראשון הנכנס לשקע נכנס לרוב בתוכו, אולם אחרי הליפוף מסביב לזויתן אין ביכולתו של החוט ליכנס בשנית לתוך השקעים והוא בולט עליהם מבחוץ. 

האם יש לראות בו צורת הפתח מלמעלה או מן הצד. 

א. קנה הבולט מעל לחוט

1. ראשית כל יש להסתפק אם החוט הראשון נחשב לצורת הפתח מן הצד, כי לא עובר מעל לזויתן אלא נכנס בתוכו..

כתב המשנ"ב (סי' שס"ב ס"ק ס"ד) בשם הפרמ"ג:

"ואם הקנה שלמעלה תחוב בין קנה לקנה שנחקק קצת הקנים כעין שעושין האומנים והקנים עודפים למעלה על גב הקנה שמונח ביניהם מסתפק הפמ"ג ומצדד בזה להחמיר".

אך המקור חיים, בתיקון עירובין, כתב:

"אם חקק בתוך הקנים וכרך החבל על גביהם כשר, דהא הטעם דבעינן על גביו פרש"י כמו משקוף על המזוזות, ובמשקוף גופה, אטו אם המזוזה רחבה מהמשקוף לאו שם פתח הוא?! ועוד, הא אין שיעור ללחי ואילו היינו חותכים הקנה שעד החבל הוה כשר ה"נ כשר, דאף שאינו חתוך, כמאן דפסיק דמיא".

ובשער הציון לבעל המשנ"ב (או"ק נ"ב) רצה להשוות בין המקו"ח להפרמ"ג וכתב: "אולי כוונתו באותו שלא יצא למעלה מן הקנים כלום רק שאין קפידא דמה שהלחיים עבין יותר מהחבל".

אולם מטעמו של המקו"ח שכתב "אילו היינו חותכין הקנה שעד החבל הוה כשר ה"נ כשר", לא מסתבר לחלק בין אם הקנה רחב מהחבל או אם הוא גבוה ממנו. וכן כתב החזון איש בהלכות עירובין (סי' ע"א ס"ק ט') שאילו היינו מוסיפים על צורת הפתח תקנית, עוד קנים למעלה, לא היתה צורת הפתח נפסלת בכך לכן ה"ה כשתחב את החבל לכתחילה באמצע הקנה הר"ז צורת הפתח כשרה. וכן התיר ערוך השולחן (סי' שס"ב סל"ד) והגרצ"פ פרנק בהר צבי או"ח ח"ב סי' י"ח (ויעוין בשו"ת הר צבי ח"ב סי' כ"א ובהררי שדה שם שמשמע שמחלק בין חוט החוצה את כל רוחב הלחי לבין חוט המגיע רק עד מחציתו של הלחי, וצ"ע.

ב.חוט הנכרך בחלקו מעל הלחי ובחלקו מן הצד

עתה שומה עלינו לברר מה דינו של התיל אשר בתחילה עובר בתוך השקעים של הזויתן אך לאחר מכן נלפף סביב הזויתן וסיבובו השני עובר מן הצד.

המשנ"ב בסי' שס"ב (ס"ק ס"ד) הביא בשם התפא"י בהקדמתו למס' עירובין שאם כרך את החוט סביב הקנה מן הצד עד שבכריכתו העלהו על ראשי הקנים ג"כ כשר.

משמע שלמרות שבחלקו נמצא החוט כרוך בצדו של הלחי כיון שבסופו הוא נמצא מעליו כשר, ולפי"ז ה"ה להיפך, חוט שבתחילתו נמצא מעל הלחי ואח"כ נכרך מצדו אנו דנים את החוט עפ"י מצבו הסופי, ובסופו היה החוט כרוך מחוץ לזויתן וא"כ הר"ז צורת הפתח מן הצד. 

מיהו יתכן לומר שכונת דברי התפא"י שאם באיזשהו מקום החוט עולה למעלה צורת הפתח כשרה בין בתחילה ובין בסוף.

ג. צורת הפתח ע"י גשרי חוט ברזל

ומאחר שהחוט אינו עובר רק בשקעי הזויתן מה ניתן לעשות כדי להכשיר את הגדר כצורת הפתח?

יש נוהגים לכרוך חוט ברזל על התיל העליון ליד הזויתן ולהעבירו מעל הזויתן ולכרוך את המשכו על התיל מצדו השני של הזויתן. וכן מעל כל זויתן וזויתן.

<לחץ לקבלת איור behola-2-53-2.jpg>

השאלה היא אם תוספת מלאכותית זו מועילה?

לכאורה נראה שאם נוקטים כקולא של התפא"י שלא מסתכלים אחרי מראית העין אלא אחרי החוט עצמו, לא תועיל התוספת האמורה להכשיר את התיל, כי אנו נסתכל רק על התיל עצמו ונתעלם מהחוט הנוסף. מאידך יש לומר שהולכים לקולא בין כשהקולא היא בחוט עצמו ובין כשהקולא היא בתוספת מלאכותית.

ואולי יש לדמות זאת למה שדנו האחרונים אם עמודי חשמל וטלגרף יועילו לצורת הפתח או לא. ותלו הדבר במחלוקת התוס' (עירובין ב' ע"ב) עם ספר הישר (סי' שי"ט) וחי' הריטב"א (עירובין ב' ע"ב) אם הכלונסאות שבפתח המשכן שעליהם היו ווי העמודים והקלעים תלויים בהם נחשבו לצורת הפתח או לא. לשיטת התוס' (עירובין ב' ע"ב ד"ה ואב"א) לא נחשבו לצורת הפתח משום שהם מן הצד, ולר"ת והריטב"א אינם נחשבים מן הצד (יעוין תורת חסד סי' ט', שו"ת מהרש"ם ח"ד סי' ל"ד, אבני נזר ח"א סי' רצ"ג ס"ק י"בודעת תורה על שו"ע או"ח סי' שס"ב סי"א ועוד) ומחלוקתם תלויה בשאלה האם לראות בווי העמודים חלק מהעמודים עצמם או חלק של הקלעים אלא שהם כאילו התעקמו, או לא. וא"כ ה"ה בעניננו יש להסתפק כנ"ל. להתוס' תוספת מלאכותית פסולה ולר"ת והריטב"א תוספת מלאכותית כשרה. ופוק חזי מאי עמא דבר שפסלו עמודי חשמל וטלגרף לצורת הפתח. (אם כי יכול להיות שפסלו מטעמים אחרים, כגון שלא נעשו לשם צורת הפתח ועוד, כמו שהאריכו בדבר האחרונים כגון השואל ומשיב, מהדו"ק ח"ב סי' פ"ח ואחרים).

ונראה אולי לחלק בין תוספת מלאכותית ממין אחר לבין תוספת מלאכותית מאותו מין, ואע"פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, דמין במינו לא חוצץ. ולכן יש מקום להתיר גשרים אלו מחוטי ברזל העוברים מעל לזויתנים ומגשרים בין שני צדי התיל.

ולפי"ז נלענ"ד להתיר צורת הפתח כשהחוט כרוך סביב עמוד בטון, אע"פ שהחוט מונח על צידו של העמוד ע"י תוספת מלט מתחת החוט. וכן בעמוד עץ, ע"י תוספת קרש מתחת לחוט.

<לחץ לקבלת איור behola-2-53-3.jpg>

ד. דינם של חוטים הסותמים את צורת הפתח

ואחר שהכשרנו את החוט העליון כצורת הפתח נותר לנו לברר האם החוטים המתוחים מתחתיו אינם סותרים את צורת הפתח שהרי הם סותמים אותה?

(ועיין שע"ת סי' שס"ג ס"ק ט' בשם שו"ת אהל יעקב (סי' מ"ז) שיתדות התקועות כל ג' טפחים ועליהן קורה שאין זו צורת הפתח, דכיון שסמוכות כ"כ מוכחא מילתא דלא נעשה לצורת הפתח רק למחיצה ומחיצה ברוחב ג' טפחים אינה מועילה, וצ"ע). 

בשאלה זו דן המהרי"ל בליקוטי דינים והתיר, והוסברו דבריו באבני נזר (או"ח סי' רצ"ה), וכן התיר בבית שלמה (או"ח סי' מ"ד) עי' דעת תורה (סי' שס"ב ס"א) וכן כתב להתיר בשו"ת הר צבי (או"ח ח"ב סי' י"ח אות ד' ושם אות י'). מיהו בתשובה אחרת (שם סי' כ') כתב שלא התיר המהרי"ל אלא כשקודם עשה צורת הפתח ואח"כ סתמה בקנים נוספים, שאין הקנים הנוספים, פוסלים את צורת הפתח ע"י סתימתם היתירה, אך אם קדמו הקנים הסותמים לצורת הפתח תיפסל, בפרט כשהצורת הפתח לא נעשתה לשם פתח. וצ"ע בכוונתו, אם כוונתו לומר שכל צורת הפתח שלא נעשתה לשם פתח פסולה או דילמא רק בנ"ד שהקנים הנוספים סתמו אותה הועילה סתימתם משום שגם מעיקרא לאו שם פתח היה על המקום. וצ"ע. 

(ואולי אפ"ל בכוונת דבריו עפ"י מש"כ באבני נזר סי' רצ"ה ס"ק ג' שכ' לחלק בדעת הרשב"א בין קורה העשויה מאליה לבין קורה העשויה בידי אדם ובקורה העשויה בידי אדם אין לפסול סתימה ולכן יש לחלק בין צורת הפתח שנעשתה לשם פתח שאין המחיצה סותמתה לבין צורת הפתח שנעשתה לדבר אחר והריהי כמאליה שצורת הפתח סותמתה. וצ"ע.)

ויעוי' חזון איש (סי' ע' ס"ק י"ט) שדן בהעמדת מחיצות מתחת לצורת הפתח והכשיר רק באופנים הבאים:

א. כשהמחיצה אינה גבוהה י' טפחים ונשאר גובה י' טפחים בין המחיצה לביןהקנה העליון של צורת הפתח. (ויעויין דעת תורה סי' שס"ב סי"א בשם אבן העוזר שצריך חלל של י' טפחים מתחת לצורת הפתח).

ב. כשהמחצלת תלויה בגובה י' טפחים מעל הקרקע (כך נלענ"ד בהבנת דבריו).

ג. כשהמחצלת אינה על פני כל רוחב צורת הפתח ונותר חלל ברוחב ד' טפחים.

ד. שלא ביטל את המחצלת שם.

מכל זה נראה שרק מחיצה פוסלת את צורת הפתח, אך סתם חוטי תיל המתוחים לרוחב צורת הפתח אינם פוסלים אותה. (ויעוין בספר הלכות עירובין להר"א לנגה עמ' 68 הע' 110 שהסתפק בדבר, ולענ"ד הדבר מפורש להיתר בחזו"א למעיין בדבריו. שהרי יכול היה להשמיענו חידוש יותר גדול שלא רק מחיצה אלא חוט בלבד יכול לפסול את צורת הפתח. ומדנקט מחיצה ולא חוט משמע שחוט אינו פוסל, ואין צורך לעשות מחלוקת בין החזו"א לבין האב"נ.) 

וא"כ ממנ"פ אם החוטים צפופים שאין ביניהם ג' טפחים תוכשר המחיצה מדין לבוד (אם כי זו מחיצה גרועה) ואם אין החוטים צפופים, אלא רחוקים זה מזה, אין בכוחם לפסול את צורת הפתח הנמצאת מעליהם.

מסקנות

א. התיל העובר בשקעי הזויתן נחשב כעובר מעליו וכשר, לדעת המקור חיים, כצורת הפתח.

<לחץ לקבלת איור behola-2-53-4.jpg>

ב. כשהתיל נכרך סביב הזויתן ובפעם השנית אינו נכנס בתוך שקעי הזויתן, אם יש מקום בו התיל נכנס לתוך שקעי הזויתן אפשר להכשיר עפ"י התפארת ישראל. 

<לחץ לקבלת איור behola-2-53-5.jpg>

ג. כשהתיל אינו נכנס לתוך שקעי הזויתן אלא כרוך סביבו ניתן להכשירו כצורת הפתח ע"י העברת חוט ברזל מעל לזויתן וכריכתו משני צדדיו על התיל העובר מכאן ומכאן. (היתר זה מבוסס על סברת הגרצ"פ פרנק המתיר צורת הפתח שוקעת).

<לחץ לקבלת איור behola-2-53-6.jpg>

ד. חוטי התיל המתוחים מתחת לחוט העליון אינם פוסלים את צורת הפתח לדעת הגרצ"פ פרנק והאבני נזר. (והאהל יעקב אוסר).

<לחץ לקבלת איור behola-2-53-7.jpg>

ה. כשבונים גדר מן הראוי להקפיד שקודם ימתחו את התיל העליון ורק אח"כ את הבאים תחתיו.