סימן י – עציץ בבית הכנסת
ראשי פרקים:
שאלה
א. משום חוקות הגויים
ב. משום נטיעת עץ אצל מזבח
ג. עציץ שאינו נקוב אצל מזבח
* * *
שאלה:
נשאלתי ע"י קב' סעד, אם מותר להניח בבית הכנסת עציץ ובתוכו אילן?
א. משום חוקות הגויים
ידועה דעת הגר"א לא לשטוח עשבים בבית הכנסת בשבועות משום "בחוקותיהם לא תלכו", שכן נוהגים הם ביום אידם. הגר"א לשיטתו (יו"ד סי' קנ"ב) שהכריע להלכה שאפילו דבר שיש לו טעם אסור משום בחוקותיהם. אולם דעת הר"ן והמהרי"ק להקל היכא שיש לו טעם. (ועיין באהלי תורה ח"א יו"ד סי' כ"ג).
ונלענ"ד שגם הגר"א יודה כאן משום שאיסור זה שייך רק בשבועות שכן הם מעמידים רק ביום אידם, אך אילן העומד כל השנה מוכח שאינו משום חג אלא לנוי, אין בו משום בחוקותיהם, שכן הם אינם נוהגים אלא בחג. ולפי"ז אפילו בחג יהיה מותר להשאיר. ובר מן דין נהגו העולם לשטוח עשבים ולהעמיד אילנות אפילו בשבועות ולא כהגר"א.
ב. משום נטיעת עץ אצל מזבח
הגרעק"א בהגהותיו לשו"ע או"ח סי' ק"נ הביא בשם הר"ד עראמה בפירושו לרמב"ם שאפילו אצל ביכנ"ס אסור לנטוע עץ, מדרבנן. ולכאורה ק"ו שאסור לנטוע עץ בתוך בית הכנסת עצמו.
וכבר דנו הפוסקים בדברי הר"ד עראמה באשר לנטיעת עצים בחצר בית הכנסת. רובם התירו את הדבר, ופוק חזי מאי עמא דבר, שנוהגים לנטוע עצים ליד בית הכנסת. עיין דעת תורה למהרש"ם על שו"ע או"ח סי' ק"נ שהביא בשם הבנין ציון ח"א סי' ט' שהתיר. וכמו"כ הוכיח מהמהרי"ט ח"ב יו"ד סי' ד', עיי"ש שהתיר להשאיר עצים נטועים ליד בית הכנסת, אך אין ללמוד מדבריו שמותר לנטוע לכתחילה. ובשו"ת מהרש"ם ח"ו סי' י"ז מתיר גם לנטוע לכתחילה, שאם היה אסור כיצד מצינו ידינו ורגלינו בבתי הכנסיות שלנו שיש בהם ארון קודש ובימה מעץ ויש שעשויים כולם מעץ, והרי במקדש היה אסור לעשות שום דבר מעץ בולט וכמש"כ הרמב"ם בהל' בית הבחירה פ"א ה"ט. אלא ע"כ גם במקדש האיסור הוא על נטיעת עץ בעזרה בלבד, ליד המזבח, אך בעזרת נשים ובהר הבית אין איסור בדבר.
ועין הר-צבי או"ח ח"א סי' ע"ד, בתשובתו לרבה הראשון של רמת גן הגרש"ז לנדרס, שהתיר נטיעת עצים ליד בית הכנסת, אלא שהסתמך בעיקר על כך שהעצים ניטעו לא רק לצורך בית הכנסת אלא לאורך כל השדרה. אך משמע מדבריו שגם מעיקר הדין נוטה להתיר. והביא משו"ת משיב דבר (סי' י"ד) שאין לנו לבדות מלבנו איסורים שלא נמצאו בתלמוד. וכן בפסקים וכתבים להגראי"ה הרצוג (חאו"ח סי' כ"ב) בתשובתו לגר"י לנדא התיר לנטוע עצים ברחבה שליד בית הכנסת, אלא שהציע להמנע מלנטוע אותם בכניסה עצמה אלא בצדדי בית הכנסת. וכן הרב קוק באורח משפט (סי' ל"ז) מתיר בחוץ. ורק המהר"ם שיק (חאו"ח סי' ע"ח וע"ט) אוסר. אך גם לדעתו האיסור הוא מדרבנן.
והנה לא התירו רוב הפוסקים הנ"ל אלא את הנטיעות מחוץ לבית הכנסת, ואילו כאן מדובר בנטיעה בתוך בית הכנסת. וא"כ יש להחמיר יותר. אך לאחר העיון נלענ"ד שאין להחמיר בבית הכנסת עצמו יותר מאשר בחצר בית הכנסת. הרמב"ן בפירושו לתורה (דברים ט"ז כ"א) כתב שמהתורה האיסור הוא רק בעזרה ליד המזבח. ואילו בהר הבית אין איסור מהתורה אלא רק מדרבנן. ומסתבר שה"ה בהיכל עצמו האיסור הוא רק מדרבנן. כי כל האיסור הוא רק משום שכך נהגו עובדי ע"ז לנטוע עצים ליד המזבח, כי כנראה זו היתה צורת הפולחן שלהם.
והראב"ד בהל' בית הבחירה (פ"א ה"ט) מתיר בהר הבית ובעזרת נשים לכתחילה. ויתכן שגם הוא יאסור בהיכל מדרבנן, אם כי אין הוכחה לכך. עכ"פ בודאי שההיכל אינו אסור מהתורה.
וביכנ"ס קדושתו מדרבנן לרוב הפוסקים, וגם למ"ד שקדושתו מהתורה (עיין מש"כ להלן סימנים י' וי"א) אין לדמותו למזבח. אדרבה הרי אסור להקריב בבמה מחוץ למקדש, וא"כ לכל היותר יש לדמותו לקדושת ההיכל. וא"כ לרוב הפוסקים שקדושתו מדרבנן יש כאן גזרה לגזרה. וגם לסוברים שקדושתו מהתורה איסור נטיעת עצים בו היא לא חמורה יותר מאשר בהיכל עצמו, דהיינו מדרבנן. ולכן י"ל שלכל היותר יש להחמיר בנטיעת עץ לכתחילה בתוך בית הכנסת. אולם כאן מדובר בעציץ שיש בו שתיל ומניחין אותו בבית הכנסת ואין נוטעים אותו לכתחילה שם, ויש להקל בכגון דא וכמו שיבואר להלן.
ג. עציץ שאינו נקוב אצל מזבח
והנלענ"ד לסמוך כאן לקולא משום שהוא עציץ שאינו נקוב. ועיין מאמר הגרש"ז אוירבך בכרם ציון השלם שביעית בעמ' ס"ב שמסתפק אפילו בעציץ שאינו נקוב שאסור לנטוע במקדש משום "אצל מזבח". ולענ"ד נראה שזה לא מקרי "אצל", ואפילו עציץ נקוב אולי מותר מטעם זה. והדבר תלוי במחלוקת המהר"י כץ (שטמ"ק ב"ק ב' ב') שלדעתו יש תולדות באיסורי תורה והתוס' (בכורות כ"ה א' ד"ה ואמר) שלדעתם אין תולדות באיסורי תורה אחרים חוץ משבת. ולפי שיטתם אין איסור בהבאת עציץ אל המזבח, משום שאין בכך אלא תולדה לכל היותר ובאיסור זה אין תולדות.
ונטיעה בגוש לא חל עליה איסור "לא תיטע", שכן נטיעה היא דוקא יחור או גרעין ולא בגוש, וכדמצינו לענין ערלה, דנטיעה בגוש אינה נטיעה למנות ממנה שנות ערלה. אמנם י"ל דערלה שאני ובאמת כן מקרי נטיעה גם בגוש, אלא שהמנין לשנות ערלה לא מתחיל מחדש אלא נמשך מהנטיעה הראשונה. ועיין שבת הארץ, מהדורת מכון התורה והארץ פ"א הל' ד' הע' 14, האם נטיעה בגוש בשביעית אסורה מהתורה או מדרבנן. אך בעציץ שאינו נקוב אין ספק שהאיסור הוא רק מדרבנן.
ומה שמספקא ליה להגרשז"א בעציץ שאינו נקוב פשיטא ליה להמנחת חינוך במצ' קצ"ב הכותב שבעציץ נקוב האיסור מהתורה, ובעציץ שאינו נקוב אינו חייב. ובתוצאות חיים להגר"מ זמבא סי' ח' באמצעו מובא מכתב של הר"א לופטביר, ולדעתו אפילו הנוטע בעציץ נקוב אצל המזבח פטור.
ולכל היותר יש לומר שהנוטע לכתחילה בעציץ שאינו נקוב אסור מדרבנן כמו שמצינו בכלאים, אך המביא עציץ שאינו נקוב ליד המזבח בודאי שאינו עובר. ומכיון שאפילו בהיכל עצמו האיסור הוא רק מדרבנן, ובבית הכנסת שלרוב הפוסקים הוא מדרבנן, ואין שם מזבח כלל, אין מקום לגזור. ולכן נראה שאין מקום לאסור הבאת עציץ שאינו נקוב לבית הכנסת.
