סימן כט - אשה שמצאה מזון בפה לאחר הטבילה

ראשי פרקים:

       שאלה

       א. "כאן נמצא כאן היה"

       ב. חציצה בבית הסתרים

       תשובה

* * *

שאלה 24

אשה חפפה כראוי, ניקרה בין שיניה וטבלה. כחצי שעה אחרי הטבילה היא גיהקה, ולאחר מכן מצאה שיירי אוכל על הלשון. האם היא צריכה לחזור ולטבול?

יש לברר, היכן היה המזון הזה בזמן הטבילה. האם היה בין השיניים, במקום אחר בפה, או שהיה בתוך הוושט ויצא משם עם הגיהוק? והנה הדבר המצוי ביותר הוא שהמזון יימצא בין השיניים. וא"כ אפילו בדיעבד הטבילה פסולה. אך כנגד זה יש חזקה שהאשה ניקרה היטב בין השינים כדין, וא"כ יש לתלות שהמזון היה במקום אחר. ואכן אם היה ברור לנו שהמאכל היה במקום אחר בפה, בוודאי הטבילה כשרה, שכן אין המאכל חוצץ בפני המים אלא כשהוא נתון בין השיניים, כי שם הוא נמצא בדוחק, ואז המקום לא ראוי לביאת מים. מה שאין כן אם המזון נמצא בחלל הפה, אינו חוצץ, שכן אילו היו מים בפה היה המזון צף עמהם.

אך כנגד זה יש לטעון שאילו המזון היה בפה היה נשטף בזמן ניקור השיניים ושטיפת הפה. ולכן יש לתלות שהמזון אולי היה בוושט, אף שדבר זה אינו מצוי. אך גם בפה ובשיניים לא מצוי שיישאר מזון לאחר הניקוי.

א. "כאן נמצא כאן היה"

והנראה לענ"ד הוא לדון בזה מדין "כאן נמצא כאן היה", כמבואר במסכת כתובות (ע"ה ע"א). ועיין שו"ע (או"ח סי' תס"ז סעי' י"א), שם נאמר:

אם נמצאת חיטה בקועה בעיסה או במצה אפויה יסיר ממנה כדי נטילת מקום, והשאר מותר. ויש מי שאוסר כל העיסה או אותה מצה...

וכתב הרמ"א (הג"ה שם):

וכן נוהגין תוך הפסח לאסור אותה מצה שנמצא בה החיטה, ומתירים את האחרות... ואמרינן "כאן נמצאת כאן היתה". ואם נמצאת בעיסה, אוסרין כל העיסה.

א"כ יש לומר שהוא הדין כאן, דאמרינן "כאן נמצא כאן היה", דהיינו שהמזון היה בפה ולא בין השיניים. ואע"ג דאיתרע חזקת המקום, שהרי אילו היה מזון זה על הלשון, היתה מרגישה בו לפני כן, והרוק היה שוטף ופולט אותו. אך מ"מ יש להחזיק שהיה בחלל הפה ולא בין השיניים.

ואע"ג דבין השיניים מצוי יותר שיישאר שם מזון, מיהו אחרי ניקור נראה שאין לחשוש בהם כנגד חזקה. ואילו בחלל הפה אין חזקה כזאת.

ועוד יש לומר, שכיון שגיהקה, יש לתלות גם בזה. ואע"פ שזה אינו מצוי שמחמת גיהוק יצא אוכל מן הווושט, יש לצרף זאת כסניף.

ב. חציצה בבית הסתרים

עוד יש לומר שחציצה בחלל הפה נחשבת לחציצה בבית הסתרים. ולאור האמור לעיל (סי' כ"ד אות ג'), חציצת בית הסתרים אינה מהתורה, לדעת פוסקים רבים. וייתכן איפוא שיש כאן ספיקא דרבנן בלבד.

תשובה

למעשה יש לסמוך על הפוסקים המקילים בחציצה בבית הסתרים במקום ספק. ובמיוחד כאן, שיש חזקה שניקרה את שיניה היטב, וא"כ מסתבר ששיירי המאכל היו במקום בו אינם חוצצים, וגם יש לומר "כאן נמצא כאן היה". ולכן נראה שיש להתיר אותה.

24 שבט תשל"ב.