שנת תשפ"ה הינה השנה השלישית משנות השמיטה, ולפיכך יש להפריש ולתת בה מעשר עני במקום מעשר שני. הפרשת תרו"מ באמירה ללא נתינת מעשר עני בפועל, יש בה משום גזל העני. לאור המורכבות בנתינה בכל פעם שמפרישים, וכן ספיקות נוספים, המומלץ ביותר הוא לתת דרך הסדר מכירי עניים כפי שקיים בבית האוצר של מכון התורה והארץ[1].
בירקות יתחייבו הירקות הנלקטים בין א' בתשרי תשפ"ה לא' בתשרי תשפ"ו.
בפירות חיוב מעשר עני הוא בפירות החונטים בין ט"ו בשבט תשפ"ה לטו בשבט תשפ"ו.
באתרוג הולכים אחר לקיטה לעניין מעשרות. לפיכך יתחייבו במעשר עני הפירות שילקטו בין ט"ו בשבט תשפ"ה לט"ו תשפ"ו.
בשאר ההדרים הסתפקו האם דומים לאתרוג והולכים בהם אחר לקיטה או לפי חנטה כשאר הפירות, לפיכך בפירות שנקטפו לאחר טו בשבט אך חנטו לפניו צריך להתנות בזמן ההפרשה כמפורט להלן.
בתבואה (5 מיני דגן וקטניות) יתחייבו אלו שהגיעו לשליש גידול גרגר בין א' בתשרי תשפ"ה לא' בתשרי תשפ"ו.
כהדרכה כללית ועל מנת להימנע מהפרשה מוטעית, יש לומר את נוסח ההפרשה כפי שייסד מרן הרב קוק זצ"ל, וכפי שמופיע בנוסח ההפרשה של בית האוצר. בפיסקה העוסקת בהפרשת מעשר שני יש לומר: "...הרי הן מעשר שני ואם צריך מעשר עני הרי הן מעשר עני". בנוסח זה אנו מתנים שהפירות יהיו מעשר שני או עני, בהתאם לדינם. מכיוון שפעמים רבות איננו מודעים באופן מדויק לשנת החיוב המדויקת, מומלץ לומר נוסח הפרשה זה בכל הפרשה של פירות וירקות בכל השנים, ובפרט בשנים תשפ"ה תשפ"ו.
[1] מנויי בית האוצר מבצעים את הנתינה באופן מהודר, מי שאינו מנוי עליו לוודא את נתינת הפירות לעני במקרים השונים. במידה ומדובר בחקלאי או מי שמפריש כמות גדולה במיוחד של פירות וירקות, יש לבצע הסדר מיוחד. להרחבה ראה
|
תשפ"ה |
תשפ"ו |
||
|
שלב הגידול הקובע |
תשרי - טו בשבט תשפ"ה |
טו בשבט- אלול תשפ"ה |
תשרי- טו בשבט תשפ"ו |
פירות האילן |
חנטה (בזית שליש גידול) |
חנט בתקופה זו חייב במעשר עני |
חנט בתקופה זו חייב במעשר עני |
|
ירקות |
לקיטה |
נלקט בתקופה זו חייב במעשר עני |
נלקט בתקופה זו חייב במעשר עני |
|
תבואה |
שליש גידול |
הגיע לשליש גידול בתקופה- חייב במעשר עני |
הגיע לשליש גידול בתקופה- חייב במעשר עני |
|
אתרוג |
לקיטה |
נלקט בתקופה זו חייב במעשר עני |
נלקט בתקופה זו חייב במעשר עני |
1: לוח מועדי חיוב מעשר עני בפירות
מרבית הפירות חונטים בתקופת האביב והקיץ, לאחר טו' בשבט. לפיכך, יתחייבו במעשר עני הפירות שיקטפו באביב-קיץ תשפ"ה ובסתיו-חורף תשפ"ו, בהתאם למועד הקטיף המקובל של כל פרי כפי שמופיע בטבלה להלן. בפירות הנרכשים בשוק, תתכן תוצרת שנשמרה בקירור ולפיכך מומלץ להתנות החל מיבול תשפ"ה ועד סוף תשפ"ו, כפי שמופיע לעיל.
פרי |
מועד חנטה |
מועדי הקטיף החייבים במעשר עני |
אביב |
קיץ תשפ"ה-חורף תשפ"ו |
|
אגוז פקאן |
אביב |
קיץ תשפ"ה- חורף תשפ"ו |
אגוז מקדמיה |
אביב |
קיץ תשפ"ה- סתיו תשפ"ו |
אגוז מלך |
אביב |
סתיו תשפ"ו |
אביב |
קיץ תשפ"ה |
|
אביב |
סתיו תשפ"ו |
|
אביב |
אביב-קיץ תשפ"ה |
|
גויאבה |
אביב |
סוף קיץ תשפ"ה-סתיו תשפ"ו |
אביב-קיץ |
קיץ תשפ"ה |
|
זית |
קיץ (בזית קובע זמן הבאת שליש) |
סתיו תשפ"ו |
זית לשמן |
קיץ (בזית קובע זמן הבאת שליש) |
חורף תשפ"ו |
חבוש |
אביב |
קיץ תשפ"ה-סתיו תשפ"ו |
אביב-קיץ |
קיץ תשפ"ה-סתיו תשפ"ו |
|
אביב |
קיץ תשפ"ה |
|
*נקטרינה |
אביב |
אביב-קיץ תשפ"ה |
*ענבים |
אביב |
קיץ תשפ"ה-סתיו תשפ"ו |
פיג'ואה |
אביב |
חורף תשפ"ו |
*צבר (סברס) |
אביב-קיץ |
קיץ תשפ"ה |
קיווי |
אביב |
סוף קיץ תשפ"ה- סתיו תשפ"ו |
רימון |
אביב |
סוף קיץ תשפ"ה- סתיו תשפ"ו |
שזיף |
אביב-קיץ |
קיץ תשפ"ה- סתיו תשפ"ו |
תאנה |
אביב (בתאנה קובע הזמן בו נעשית פגה) |
קיץ תשפ"ה- סתיו תשפ"ו |
תמר |
אביב-קיץ |
סתיו תשפ"ו |
תפוח |
אביב |
קיץ תשפ"ה- סתיו תשפ"ו |
*עשויים להיות זנים מסוימים או אזורים בהם ישנה חנטה גם בחורף (עיין סעיף 2)
2: לוח מועדי חיוב מעשר עני בפירות החונטים בחורף (בסמוך לט"ו בשבט)
ישנם פירות שמועד החנטה שלהם עשוי להיות בסמוך לט"ו בשבט כגון שסק ושקד. לפיכך עשויים להיות פירות שיקטפו באביב-קיץ תשפ"ה אולם חנטו לפני ט"ו בשבט תשפ"ה (ולפיכך חייבים במעשר שני), לכן, למעשה יש להתנות על פירות אלו בתשפ"ה ובתשפ"ו בהתאם למפורט במבוא. (בטבלה מוצגים המינים הנפוצים, אולם יכולים להיות זנים מיוחדים שחונטים סביב טו' בשבט
[1] בפסיפלורה יש מעט חנטות סביב ט"ו בשבט ולעיתים אין בכלל, אך יתכנו חנטות.
*לפוסקים שפסיפלורה היא עץ
3: לוח מועדי חיוב מעשר עני בפירות הדר
בפירות הדר קיים ספק האם החנטה קובעת או הלקיטה, מלבד אתרוג בו נפסק שהלקיטה קובעת. לפיכך, יתכנו פירות החייבים במעשר עני כבר בט"ו בשבט תשפ"ה. לכן, יש להתנות על פירות הנלקטים החל מט"ו בשבט תשפ"ה ועד סתיו תשפ"ז . בפירות השוק יתכן שיווק תוצרת מקירור ולפיכך מומלץ בשוק להתנות עד סוף תשפ"ז.
פרי |
מועד חנטה |
תקופת חיוב |
אתרוג |
קיץ (בדר"כ) |
הנקטפים לאחר ט"ו בשבט תשפ"ה עד טו בשבט תשפ"ו |
קיץ-חורף |
הפרשה מספק מפירות הנלקטים בין ט"ו בשבט תשפ"ה ועד יבול תשפ"ו |
|
בכל השנה (בעיקר אביב וחורף) |
הפרשה מספק מפירות הנלקטים בין ט"ו בשבט תשפ"ה ועד יבול תשפ"ו |
|
אביב-קיץ |
הפרשה מספק מפירות הנלקטים בין ט"ו בשבט תשפ"ה ועד יבול תשפ"ו |
|
קלמנטינה |
אביב-קיץ |
הפרשה מספק מפירות הנלקטים בין ט"ו בשבט תשפ"ה ועד יבול תשפ"ו |
תפוז |
אביב-קיץ |
הפרשה מספק מפירות הנלקטים בין ט"ו בשבט תשפ"ה ועד יבול תשפ"ו |
4: לוח מועדי חיוב מעשר עני בירקות
בירקות, יתחייבו במעשר עני הירקות הנלקטים בין א' תשרי תשפ"ה לא' תשרי תשפ"ו. הקטיף בירקות עשוי להיות במועדים שונים בהתאם למועד השתילה, וכל תוצרת ביתית שתיקטף בין א' תשרי תשפ"ה לא' תשרי תשפ"ו תתחייב במעשר עני. באשר לפירות הנקנים בשוק, כיום, השתנה מאוד אופן גידול הירקות ורבים מהם גדלים כמעט בכל השנה, או מאוחסנים זמן ארוך ולפיכך קשה לדעת בפירות השוק מאיזה שנה הם. בטבלה מודגשים כמו כן מספר מיני ירקות שמקובל לאחסנם לזמן ארוך . חלקם עשויים להגיע לשוק אפילו כשנה לאחר הקטיף.
בכל מקרה, מומלץ להתנות כמפורט לעיל בכל הפרשה של פירות או ירקות, בכל השנים ובפרט בשנים תשפ"ה תשפ"ו בתוצרת ביתית או בתוצרת מהשוק.
ירק |
מועד לקיטה מקובל |
משך איחסון מקובל |
אבטיח |
אביב-סתיו |
איחסון קצר |
חורף-אביב |
איחסון בינוני |
|
קיץ-סתיו |
איחסון ארוך |
|
בננה |
מרבית השנה |
איחסון קצר |
בצל |
מרבית השנה |
איחסון ארוך (בצל יבש) |
מרבית השנה |
איחסון קצר |
|
אביב- סתיו |
איחסון ארוך |
|
אביב-קיץ |
איחסון ארוך |
|
לאורך השנה |
איחסון קצר |
|
לאורך השנה |
איחסון קצר |
|
לאורך השנה |
איחסון בינוני |
|
לאורך השנה |
איחסון קצר |
|
סתיו- אביב |
איחסון בינוני |
|
לאורך השנה |
איחסון בינוני |
|
לאורך השנה |
איחסון קצר |
|
פלפל |
לאורך השנה |
איחסון קצר |
במרבית השנה |
איחסון בינוני |
|
לאורך השנה |
איחסון קצר |
|
שומר |
קיץ-אביב |
איחסון קצר/בינוני |
תות שדה |
חורף-אביב |
איחסון קצר |
תפו"א |
חורף-אביב |
איחסון ארוך |
איחסון קצר- מספר שבועות
איחסון בינוני- מספר חודשים
איחסון ארוך- למעלה מחצי שנה