שנת תשפ"א הינה השנה השישית משנות השמיטה, ולפיכך יש לתת בה מעשר עני במקום מעשר שני[1].
יש לשים לב שמיד לאחר שנת מעשר העני (תשפ"א) חלה שנת השמיטה (תשפ"ב). לפיכך לעיתים יש להפריש תרומות ומעשרות מספק וגם לנהוג בקדושת שביעית כפי שיפורט להלן. חיוב מעשר עני במרבית הפירות הוא בפירות החונטים בין ט"ו בשבט תשפ"א לט"ו בשבט תשפ"ב. אולם, הפירות שיחנטו בין א תשרי תשפ"ב עד לט"ו בשבט תשפ"ב חייבים רק מספק במעשרות ואין לברך על ההפרשה. באתרוג הולכים בתר לקיטה ולפיכך יתחייבו במעשר עני הפירות שילקטו בין ט"ו בשבט תשפ"א לט"ו בשבט תשפ"ב. בשאר ההדרים הסתפקו האם דומים לאתרוג או לשאר פירות, לפיכך צריך להתנות בזמן ההפרשה כמפורט להלן.
בירקות יתחייבו הירקות הנלקטים בין א' תשרי תשפ"א לא' תשרי תשפ"ב. בתבואה (5 מיני דגן וקטניות) יתחייבו אלו שהגיעו לשליש גידול גרגר בין א' תשרי תשפ"א לא' תשרי תשפ"ב.
על מנת להימנע מהפרשה מוטעית, יש לומר את נוסח ההפרשה כפי שייסד מרן הרב קוק זצ"ל, וכפי שמופיע בנוסח ההפרשה של בית האוצר. בפיסקה העוסקת בהפרשת מעשר שני יש לומר: "...הרי הן מעשר שני ואם צריך מעשר עני הרי הן מעשר עני". בנוסח זה אנו מתנים שהפירות יהיו מעשר שני או עני, בהתאם לדינם. מכיוון שפעמים רבות איננו מודעים באופן מדויק לשנת החיוב המדוייקת, מומלץ לומר נוסח הפרשה זה בכל הפרשה של פירות וירקות בכל השנים, ובפרט בשנים תשפ"א תשפ"ב.
תשפ"א |
תשפ"ב |
||
|
תשרי - טו בשבט תשפ"א |
טו בשבט- אלול תשפ"א |
תשרי- טו בשבט תשפ"ב |
פירות האילן |
חנט בתקופה זו הפרשה ודאית |
חנט בתקופה זו הפרשה מספק |
|
ירקות |
נלקט בתקופה זו חייב במעשר עני |
|
נלקט בתקופה זו- שביעית |
תבואה |
הגיע לשליש גידול בתקופה- חייב במעשר עני וודאי |
|
הגיע לשליש גידול בתקופה זו - שביעית |
אתרוג |
|
|
1: לוח מועדי חיוב מעשר עני בפירות
מרבית הפירות חונטים בתקופת האביב והקיץ, לאחר טו' בשבט. לפיכך, יתחייבו במעשר עני הפירות שיקטפו באביב-קיץ תשפ"א ובסתיו-חורף תשפ"ב, בהתאם למועד הקטיף המקובל של כל פרי כפי שמופיע בטבלה להלן. בפירות הנרכשים בשוק, תתכן תוצרת שנשמרה בקירור ולפיכך מומלץ להתנות החל מיבול תשפ"א ועד סוף תשפ"ב, כפי שמופיע לעיל.
פרי |
מועד חנטה |
תקופת חיוב |
אביב |
קיץ תשפ"א-חורף תשפ"ב |
|
אגוז פקאן |
אביב |
קיץ תשפ"א- חורף תשפ"ב |
אגוז מקדמיה |
אביב |
קיץ תשפ"א- סתיו תשפ"ב |
אגוז מלך |
אביב |
סתיו תשפ"ב |
אביב |
קיץ תשפ"א |
|
אביב |
סתיו תשפ"ב |
|
אביב |
אביב-קיץ תשפ"א |
|
גויאבה |
אביב |
סוף קיץ תשפ"א-סתיו תשפ"ב |
אביב-קיץ |
קיץ תשפ"א |
|
זית |
קיץ (בזית קובע זמן הבאת שליש) |
סתיו תשפ"ב |
זית לשמן |
קיץ (בזית קובע זמן הבאת שליש) |
חורף תשפ"ב |
חבוש |
אביב |
קיץ תשפ"א-סתיו תשפ"ב |
אביב-קיץ |
קיץ תשפ"א-סתיו תשפ"ב |
|
אביב |
קיץ תשפ"א |
|
נקטרינה |
אביב |
אביב-קיץ תשפ"א |
*ענבים |
אביב |
קיץ תשפ"א-סתיו תשפ"ב |
פיג'ואה |
אביב |
חורף תשפ"ב |
*צבר (סברס) |
אביב-קיץ |
קיץ תשפ"א |
קיווי |
אביב |
סוף קיץ תשפ"א- סתיו תשפ"ב |
רימון |
אביב |
סוף קיץ תשפ"א- סתיו תשפ"ב |
שזיף |
אביב-קיץ |
קיץ תשפ"א- סתיו תשפ"ב |
תאנה |
אביב (בתאנה קובע הזמן בו נעשית פגה) |
קיץ תשפ"א- סתיו תשפ"ב |
תמר |
אביב-קיץ |
סתיו תשפ"ב |
תפוח |
אביב |
קיץ תשפ"א- סתיו תשפ"ב |
*עשויים להיות זנים מסוימים או אזורים בהם ישנה פריחה גם בחורף (עיין סעיף 2)
2: לוח מועדי חיוב מעשר עני בפירות החונטים בחורף (בסמוך לט"ו בשבט)
ישנם פירות שמועד החנטה שלהם עשוי להיות בסמוך לט"ו בשבט. לפיכך עשויים להיות פירות שיקטפו באביב-קיץ תשפ"א אולם חנטו לפני ט"ו בשבט (ולפיכך חייבים במעשר שני), או פירות שיקטפו באביב-קיץ תשפ"ב אולם חנטו לפני ט"ו בשבט (ולפיכך חייבים במעשר עני). לכן, למעשה יש להתנות על פירות אלו בתשפ"א ותשפ"ב כמפורט לעיל. (בטבלה מוצגים המינים הנפוצים, אולם יכולים להיות זנים מיוחדים שפורחים בחורף גם בפירות אחרים)
פרי |
מועד חנטה |
תקופת חיוב |
*פסיפלורה |
חורף, קיץ |
חלק מיבול תשפ"א וחלק מיבול תשפ"ב |
חורף |
חלק מיבול תשפ"א וחלק מיבול תשפ"ב |
|
שקד |
חורף |
חלק מיבול תשפ"א וחלק מיבול תשפ"ב |
*לפוסקים שפסיפלורה היא עץ
3: לוח מועדי חיוב מעשר עני בפירות הדר
בפירות הדר קיים ספק האם החנטה קובעת או הלקיטה, מלבד אתרוג בו נפסק שהלקיטה קובעת. לפיכך, יתכנו פירות החייבים במעשר עני כבר בט"ו בשבט תשפ"א. לכן, יש להתנות על פירות הנלקטים החל מט"ו בשבט תשפ"א ועד קיץ תשפ"ב. בפירות השוק יתכן שיווק תוצרת מקירור ולפיכך מומלץ בשוק להתנות עד סוף תשפ"ב.
פרי |
מועד חנטה |
תקופת חיוב |
אתרוג |
קיץ (בדר"כ) |
הנקטפים בין ט"ו בשבט תשפ"א לט"ו בשבט תשפ"ב |
קיץ-חורף |
הפרשה מספק מפירות הנלקטים בין ט"ו בשבט תשפ"א ועד יבול תשפ"ב |
|
בכל השנה (בעיקר אביב וחורף) |
הפרשה מספק מפירות הנלקטים בין ט"ו בשבט תשפ"א ועד יבול תשפ"ב (יתכן יבול בקיץ תשפ"ב החייב במעשר עני) |
|
אביב-קיץ |
הפרשה מספק מפירות הנלקטים בין ט"ו בשבט תשפ"א ועד יבול תשפ"ב |
|
קלמנטינה |
אביב-קיץ |
הפרשה מספק מפירות הנלקטים בין ט"ו בשבט תשפ"א ועד יבול תשפ"ב |
תפוז |
אביב-קיץ |
הפרשה מספק מפירות הנלקטים בין ט"ו בשבט תשפ"א ועד יבול תשפ"ב |
4: לוח מועדי חיוב מעשר עני בירקות
בירקות, יתחייבו במעשר עני הירקות הנלקטים בין א' תשרי תשפ"א לא' תשרי תשפ"ב. הקטיף בירקות עשוי להיות במועדים שונים בהתאם למועד השתילה, וכל תוצרת ביתית שתיקטף בין א' תשרי תשפ"א לא' תשרי תשפ"ב תתחייב במעשר עני. באשר לפירות הנקנים בשוק, כיום, השתנה מאוד אופן גידול הירקות ורבים מהם עשויים להיות מגודלים כמעט בכל השנה, ואחרים מאוחסנים זמן ארוך ולפיכך קשה לדעת בפירות השוק מאיזה שנה הם. בטבלה מודגשים כמו כן מספר מיני ירקות שמקובל לאחסנם לזמן ארוך . חלקם עשויים להגיע לשוק אפילו כשנה לאחר הקטיף.
בכל מקרה, מומלץ להתנות כמפורט לעיל בכל הפרשה של פירות או ירקות, בכל השנים ובפרט בשנים תשפ"א תשפ"ב בתוצרת ביתית או בתוצרת מהשוק.
ירק |
מועד לקיטה עיקרי |
משך איחסון מקובל |
אבטיח |
אביב-קיץ |
איחסון קצר |
חורף-אביב |
איחסון בינוני |
|
קיץ-סתיו |
איחסון ארוך |
|
בננה |
מרבית השנה |
איחסון קצר |
בצל |
חורף- תחילת קיץ |
איחסון ארוך (בצל יבש) |
סתיו-אביב |
איחסון קצר |
|
סתיו-תחילת קיץ |
איחסון ארוך |
|
אביב-קיץ |
איחסון ארוך |
|
לאורך השנה |
איחסון קצר |
|
לאורך השנה |
איחסון קצר |
|
לאורך השנה |
איחסון בינוני |
|
לאורך השנה |
איחסון קצר |
|
סתיו- אביב |
איחסון בינוני |
|
לאורך השנה |
איחסון קצר/בינוני |
|
לאורך השנה |
איחסון קצר |
|
פלפל |
לאורך השנה |
איחסון קצר |
במרבית השנה |
איחסון בינוני |
|
לאורך השנה |
איחסון קצר |
|
שומר |
קיץ-אביב |
איחסון קצר/בינוני |
תות שדה |
חורף-אביב |
איחסון קצר |
במיני קטניות (כדוגמת אפונה, חומוס וכד'), קובע שליש גידול הגרגר, לפיכך במידה ושליש הגידול יתרחש בין א' תשרי תשפ"א לא' תשרי תשפ"ב, יתחייבו הקטניות במעשר עני.
איחסון קצר- מספר שבועות
איחסון בינוני- מספר חודשים
איחסון ארוך- למעלה מחצי שנה
[1] מנויי בית האוצר מבצעים את הנתינה באופן מהודר, מי שאינו מנוי עליו לוודא את נתינת הפירות לעני במקרים השונים. להרחבה ראה>>