באדיבות-
ג - אלו כספים חייבים במעשר כספים
ה - לאיזה מטרות אפשר לתת מעשר כספים
ו - שאלות מאנשים שמתקשים להפריש מעשר
ז - האם מותר לשלם הוצאות הילדים מכספי המעשר
ח - האם אפשר לעזור לילדים גדולים ונשואים מהמעשר
א – חיוב מעשר כספים
שאלה: האם חייב אדם להפריש מעשר מהכספים שהוא מרוויח?
תשובה: ההלכה היא שמצווה מן המובחר לתת חמישית מהרווחים לצדקה, ומידה בינונית לתת מעשר מן הרווחים, והנותן פחות, מקיים את מצוות הצדקה כמידת עין רעה (שו"ע יו"ד רמט, א).
ונחלקו הפוסקים בשאלה מהו מקור המצווה לתת מעשר כספים. לדעת מיעוט הפוסקים החיוב מן התורה (כן משמע מתוספות תענית ט, א). ויש סוברים שהחיוב מדברי חכמים (ט"ז יו"ד שלא, לב). ויש סוברים שהחיוב מחמת מנהג (ב"ח שם).
אלא שצריך להדגיש, שלמרות שיש אומרים כי המקור למעשר כספים הוא במנהג, אין זה אומר שהנותן מעשר מקיים מצווה קלה שיסודה במנהג. שהרי ברור כי עצם מצוות הצדקה היא מן התורה, שנאמר (דברים טו, ז-ח): "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ… דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ". כלומר, כאשר אפשר יש לספק את צרכיו של כל עני ועני, "דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ". אלא שבדרך כלל צורכי העניים מרובים, ואין אפשרות לספק את צורכי כולם, ועל כן קבעה ההלכה, שמידה בינונית לתת מעשר. נמצא אם כן שהמצווה לתת מעשר כספים היא ההגדרה כיצד לקיים את מצוות התורה כפי המידה הבינונית.
כלומר אף שיש אומרים שהמקור לנתינת מעשר הוא ממנהג, המנהג בא לפרש את מצוות התורה, והנותן פחות ממעשר אינו מקיים את מצוות התורה אפילו כמידה בינונית אלא כמידת בעל עין רעה.
מכל מקום ישנה משמעות הלכתית לשאלת מקור החיוב לתת מעשר כספים, והיא לגבי אדם שמצבו הכלכלי דחוק, שאם נפסוק שנתינת מעשר כספים מהתורה – גם כשמצבו דחוק, כל זמן שהוא אינו אנוס, חובה עליו לתת מעשר למי שעני ממנו או להחזקת לימוד תורה. אך אם נפסוק כדעת רוב הפוסקים שנתינת מעשר כספים הוגדרה על ידי חכמים – הרי שמי שמצבו דחוק פטור מנתינת מעשר ויסתפק בנתינת מתנה קטנה למי שעני ממנו, אבל מי שמצבו דחוק במקצת יהיה חייב במעשר כספים. ואם נפסוק שנתינת מעשר כספים היא מנהג, גם מי שמצבו דחוק מעט יהיה פטור ממעשר כספים, והמנהג חל רק על אדם רגיל שמתפרנס כממוצע.
ב – עשר בשביל שתתעשר
שאלה: האם נכון שמובטח כי מי שמפריש מעשר כספים יתעשר על ידי כך?
תשובה: דרשו חכמים על הפסוק (דברים יד, כב): "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר – עשר בשביל שתתעשר". וכן הסביר רבי ישמעאל ברבי יוסי, שעשירי ארץ ישראל נעשו עשירים בשביל שהפרישו מעשרות (שבת קיט, א). ומבואר בתלמוד (תענית ט, א), שאמנם ככלל אסור לנסות את הקב"ה, שנאמר (דברים ו, טז): "לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹוהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה", אולם בדבר זה, שאדם יפריש מעשר ויהיה על ידי כך עשיר אפשר לנסות את הקב"ה, שנאמר (מלאכי ג, י): "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָ-אוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי".
וכן כתב הרמ"א (יו"ד רמז, ד) למעשה, שהנותן מעשר כספים נעשה עשיר, ומותר לבחון את ה' בזה. אולם השל"ה (מס' מגילה נר מצוה כב) כתב שבעל ה'שולחן-ערוך' לא הזכיר זאת, מפני שלדעתו אסור לנסות את ה' במעשר כספים, ומה שדרשו על הפסוק "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר" הכוונה שהנותן מעשר דגן תירוש ויצהר, שמצוותם מהתורה, נעשה עשיר. ועל זה נאמר במלאכי שאפשר לנסות את ה'. אבל לא בנתינת צדקה. ולכן כתב בשולחן ערוך (יו"ד רמז, ב-ד) כמה מעלות על הצדקה: "לעולם אין אדם מעני מן הצדקה, ולא דבר רע ולא היזק מתגלגל על ידה. כל המרחם על העניים, הקב"ה מרחם עליו. הצדקה דוחה את הגזירות הקשות, וברעב תציל ממות", אבל לא כתב שהמעשר נעשה עשיר ואפשר לנסות את ה' בזה. וכך כתב בשו"ת שאלת יעב"ץ (א, ג).
אולם רוב הפוסקים כתבו שאפשר לנסות במעשר כספים את ה'. וכך כתב בספר 'אהבת-חסד' (ח"ב יח), והוכיח שהפסוק במלאכי, מדבר על מעשרות מדברי חכמים, שהרי בתחילת ימי בית המקדש השני, בעת שהנביא מלאכי התנבא, רוב היהודים לא חיו בארץ, וממילא הפרשת תרומות ומעשרות היתה מדברי חכמים, ואע"פ כן התנבא שאפשר לנסות בזה את ה'. הרי שגם במעשר כספים שאינו מהתורה אפשר לנסות את ה'.
אמנם נראה שהכוונה על נס נסתר, היינו שה' ישלח ברכה במעשה ידיו, אבל אין הכוונה שמי שנוהג ברשלנות ובחוסר תבונה, יהיה עשיר למרות כל תאוותיו ושגיאותיו.
ויש לשאול, וכי ראוי לאדם לעשות מצווה כדי להתעשר, ומדוע התורה מדריכה אותנו – "עשר בשביל שתתעשר"? אלא שאכן כן, טוב שנותני המעשר יתעשרו, ואז יתנו עוד מעשרות ויהיו שותפים בתיקון העולם. בנוסף לכך, יש קידוש ה' בכך שנותני הצדקה יהיו עשירים.
ג – אילו כספים חייבים במעשר כספים
שאלה: האם רק מכסף שמרוויחים צריך להפריש מעשר או שצריך להפריש מעשר גם מכסף שמקבלים במתנה?
תשובה: המצווה לתת מעשר כספים חלה על כל כסף שהגיע לאדם – בין כסף שקיבל בירושה, או כסף שהרוויח במשכורת או מסחר, או כסף שקיבל במתנה מקרובים או חברים או מענקים שגופים שונים מעניקים, או פיצויים בעת סיום עבודתו, מכל הכספים הללו צריך להפריש מעשר כספים.
שאלה: האם צריך להפריש מעשר ממתנות שמקבלים לחתונה?
תשובה: יש סוברים שגם מי שקיבל מתנה שוות כסף, כמו למשל מקרר, צריך לתת מעשר משוויו לצדקה (הגרש"ז אוירבאך). אבל ההוראה המקובלת, שרק מכסף צריך להפריש מעשר. לפיכך, חתן וכלה שקיבלו מתנות שונות וכספים, עליהם להפריש מעשר מהכסף בלבד.
שאלה: הורים שנתנו לבתם הנשואה כסף כדי שתקנה לעצמה שמלה, האם היא צריכה להפריש מעשר מן הכסף?
תשובה: אין היא צריכה להפריש מהכסף מעשר, מפני שהמתנה אינה כסף אלא שמלה. ואם יישאר עודף וכוונת הוריה שתוכל להשתמש בעודף כטוב בעיניה, תפריש מהעודף מעשר. וכן הורים שעוזרים לילדיהם בקניית דירה, אין הילדים צריכים להפריש מהכסף שקיבלו מעשר, מפני שמתנתם היא חלק מדירה ולא כסף.
שאלה: ילדים שמקבלים מהוריהם דמי כיס, האם עליהם להפריש מהם מעשר?
תשובה: אם נותנים לילד דמי כיס, משמע שכבר יש לו אחריות להשתמש בכסף לפי רצונו והוא הגיע לגיל חינוך, ועל כן עליו להתחנך למצווה ולהפריש מעשר. ואף שההורים כבר הפרישו מעשר מן הכסף בעת שקיבלוהו, כיוון שעבר לידיו של הילד, עליו להפריש. אמנם כל זה בתנאי שהכסף ניתן לילד לשימוש חופשי, אבל אם ההורים נתנו לו כסף עבור נסיעות או קניית בגד או מכשיר מסוים, אין צריך להפריש ממנו מעשר. ורק אם נשאר עודף וההורים מסכימים שבנם ישתמש בו כרצונו, יפריש מהעודף מעשר.
שאלה: האם חייל צריך להפריש מעשר מהכסף שהוא מקבל מהצבא?
תשובה: כן. אלא אם כן הוא עני שחסרים לו צרכים בסיסיים, שאז הוא פטור מהפרשת מעשר.
שאלה: האם צריך להפריש מעשר ממענק לידה או קצבת ילדים, או שהם נועדו לילדים?
תשובה: כיוון שהם מיועדים לשימוש חופשי כרצון ההורים, צריך להפריש מהם מעשר.
ד – דרכי חישוב מעשר כספים
שאלה: אדם שמקבל משכורת, האם עליו להפריש מעשר מהברוטו או מהנטו?
תשובה: צריך להפריש מהנטו, כי זה הכסף שהוא מקבל.
שאלה: האם מפרישים מעשר מכל הנטו, או שאפשר להפחית את תשלום המשכנתא והארנונא מהמשכורת, ומהיתרה להפריש מעשר?
תשובה: יש להפריש מעשר מכל הנטו, ומה שאדם משלם למשכנתא וארנונא נחשב כבר כחלק מההוצאות השוטפות שלו, שאין מפחיתים אותם מהמשכורת.
שאלה: אדם שמוציא כסף עבור הנסיעות לעבודה, ועבור האוכל שהוא קונה בעבודה, האם הוא יכול להפחית את ההוצאות מהנטו שקיבל?
תשובה: אפשר להוריד את עלות הנסיעות לעבודה מן המשכורת ומהשאר להפריש מעשר, משום שלולי הצורך להגיע לעבודה לא היה נוסע לשם. אולם קניית האוכל בשעת העבודה אינה נחשבת הוצאות עבודה, הואיל ובכל מקרה היה צריך לאכול.
שאלה: אדם שחוסך כסף בתוכנית חסכון או קופת גמל כיצד יפריש מעשר?
תשובה: ראשית עליו להפריש מעשר מהכסף לפני שהוא מפקידו בתוכנית החסכון. אח"כ כשיגיע זמן הפירעון, יעשה חשבון כמה רווח ריאלי היה לו על החסכון, וממנו יפריש מעשר. וכן מי שמשקיע את כספו בקופת גמל, עליו להפריש מעשר מן הכספים לפני הפקדתם, ובעת שיפדה את כספו שבקופת הגמל, יחשב את הרווח הריאלי שהיה לו במשך השנים, וממנו יפריש מעשר.
אמנם פעמים רבות המעסיקים כחלק מההטבות שהם נותנים לעובדים מפרישים כסף לקופות הגמל, ואז הכסף אינו עובר בחשבון העובר ושב של העובד, וקשה לחשב את שיעור המעשר. ועל כן בעת שיוציא את הכסף מקופת הגמל יפריש מכולו מעשר.
שאלה: כיצד יפריש מעשר מי שהשקיע את כספו במניות, בחלקם הרוויח ובחלקם הפסיד?
תשובה: יערוך חשבון כללי, ואם בסך הכל הרוויח, יפריש מהרווח מעשר. ואם בסך הכל הפסיד, פטור מלהפריש מעשר. ורק לאחר שיכסה את הפסדיו ויתחיל להרוויח, יתחייב שוב בהפרשת מעשר כספים.
שאלה: אם מזדמן לאדם צורך לתרום סכום גדול לצדקה, הרבה יותר ממה שהוא צריך להפריש למעשר כספים. האם יוכל להחשיב את התרומה כהלוואה למעשר?
תשובה: כן. למשל, מי שצריך להפריש כל חודש אלף ש"ח, ונתן בבת אחת עשרת אלפים לצדקה, יכול להחשיב את העשרת אלפים ש"ח כחוב של "המעשר כספים", ובמשך עשרת החודשים לא יפריש מעשר ממשכורתו.
שאלה: האם ראוי לדקדק בחישוב מעשר כספים מכל הכנסה, או שאפשר לחשב אותו בערך?
תשובה: עדיף לחשב את מעשר הכספים באופן מדויק, וכדי לחשב במדויק יש להקדיש לכך מחברת או פנקס. ואמנם מי שבטוח שנותן לפחות מעשר, יכול לצאת ידי המצווה גם בלא חישוב מדויק. אלא שיש אומרים שהסגולה המביאה לידי עשירות היא דווקא כשמחשבים במדויק, ולכן עדיף לנהל רישום מדויק, ואם ירצה להוסיף אח"כ יוסיף, וכבר למדנו שמידת עין טובה להפריש חמישית.
ה – לאיזה מטרות אפשר לתת את מעשר הכספים
שאלה: האם אפשר לתרום את כספי מעשר הכספים לבניית בית כנסת?
תשובה: יש אומרים שכספי מעשר הכספים צריכים להיות מופנים לצדקה לעניים, והטוב ביותר לעניים לומדי תורה, אבל אסור להפנותם לשאר צרכי מצווה, כמו בניית בית כנסת (מהרי"ל כמובא ברמ"א יו"ד רמט, א). ויש אומרים שמותר להשתמש בכספי המעשר גם לשאר צורכי מצווה, כמו בניית בית כנסת או קניית ספרים לבית הכנסת (מהר"ם כמובא במהרש"ל וש"ך רמט, ג). ואם זה שהתחיל להפריש מעשר קיבל על עצמו ליתנו לעניים, לכל הדעות אסור לו לתת אותו לשאר צורכי מצווה.
והמנהג למעשה, שאפשר לתת את המעשר גם לשאר צורכי מצווה כגון בניית בית כנסת או יישוב הארץ, אלא שלכתחילה יש להעדיף ליתנו לעניים או ללומדי תורה.
שאלה: האם מותר לקנות ספרי קודש מכספי מעשר, ולכתוב עליהם שהם מכספי מעשר וכל מי שירצה יוכל ללמוד בהם?
תשובה: אמנם בעבר, כתבו כמה פוסקים שבשעת הצורך אפשר לקנות מכספי מעשר כספים ספרי קודש, ולכתוב עליהם שנקנו מכספי מעשר, כדי שידעו הכל שהם רשאים ללמוד בהם (ש"ך רמט, ג, ט"ז א). אולם הם דברו בזמן שהספרים היו שווים למשכורת חודשית, ומי שהיה קונה ספר ומוכן להשאילו לאחרים, היה עושה בזה חסד גדול, ורבים היו נעזרים בו ללימוד ממש. ואף שיש מקילים בזה גם כיום, נראה למעשה, שכיום שהספרים זולים, אין בזה צורך לרבים, ולכן אין לקנות בכספי מעשר ספרי קודש ללימוד עצמי. אמנם מי שרוצה ללמוד בספר מסוים, ואם יפריש מעשר לצדקה, לא יוכל לקנות את הספר הזה, והוא באמת רוצה ללמוד בו, הרי שהוא מוגדר כעני ופטור מהפרשת מעשר, ואם ירצה להדר, יוכל לכתוב שהוא מכספי מעשר כספים, כדי שישתדל להשאילו לאחרים או שלאחר זמן יתרום אותו לבית מדרש.
שאלה: האם רשאי אדם לקנות תפילין ומזוזות לעצמו מכספי מעשר כספים?
תשובה: אסור לשלם מכספי מעשר כספים עבור מצוות שאדם צריך לקיים. לכן אסור לאדם לקנות לעצמו בכסף מעשר הכספים תפילין ומזוזות, אמנם מותר לקנותם עבור אדם עני.
שאלה: האם מותר לתת את דמי שתי המתנות לאביונים בפורים מכספי מעשר?
תשובה: כיוון שזו חובה, אסור ליתנה ממעשר כספים. אלא שצריך לדעת שהחובה ליתן בפורים כפרוטה לכל עני, ויש אומרים כשיעור שאפשר לקנות לחם, בכל מקרה מדובר על שקלים בודדים. ואם ירצה אדם להוסיף וליתן בפורים סכום גבוה יותר למתנות לאביונים יכול ליתנו ממעשר כספים.
שאלה: האם אפשר לתת את דמי מחצית השקל שרגילים לתת לפני פורים, או את כסף הכפרות לפני יום הכיפורים, מכספי מעשר כספים?
תשובה: כיוון שמצד המנהג צריך לתת מתנות אלו לעניים, אין לשלמם מכספי המעשר. אבל מי שדחוק, יכול ליתנם מכספי המעשר, הואיל ואין חובה גמורה ליתנם.
ו – שאלות מאנשים שמתקשים להפריש מעשר
שאלה: כשאדם נמצא במשך זמן מסוים במצב דחוק, האם עליו לקחת הלוואה כדי לתת מעשר כספים?תשובה: ישהה את נתינת מעשר הכספים עד שמצבו ישתפר, וירשום בפנקסו מידי חודש בחודשו כמה הוא חייב למעשר, ולבסוף יפרע את כל חובו. למשל, מי שחייב כסף לחבירו, ואינו יכול להחזיר לו את חובו וגם להפריש מעשר כספים, מוטב שישלם תחילה את חובו לחברו, ואת תשלום מעשרותיו לצדקה ידחה בכמה חודשים.
שאלה: האם צריך לתרום למעשר כאשר נמצאים במינוס בבנק?
תשובה: ככלל אין להיות במינוס בבנק. יש אומרים שיש בזה איסור ריבית (לעיל ה, ה). ובוודאי אין בזה חכמה. ועל כן קודם צריך לכסות את המינוס ואח"כ לתת מעשר. אמנם מי שאינו מסוגל להתאפק מלבזבז את כספו, ותמיד הוא במינוס, אזי ייתן מעשר כספים גם כשהוא במינוס. שלא יהיה מעשר הכספים פחות חשוב מכל צרכי המותרות שבעטיים הוא נכנס למינוס.
שאלה: עני שאינו מצליח לספק את צרכי משפחתו הבסיסיים, האם עליו לרשום בפנקסו את כל מה שהרוויח, ולזקוף את המעשר כחוב, כדי שאם יתעשר יתרום אותו לצדקה. או שהוא פטור לגמרי וגם אם יתעשר לא יצטרך לשלם מעשר עבור התקופה שהיה עני?
תשובה: עני פטור לגמרי ממעשר כספים, ורק כשירחיב ה' את גבולו, יתחיל להפריש מעשר מרווחיו.
שאלה: האם אפשר במקום לתת מעשר לבצע עבודות חשמל עבור ישיבה שאני מעוניין לתרום לה? וכיצד להחשיב את עלות העבודה שלי, לפי התעריף הקבוע או לפי תעריף מוזל?
תשובה: אם זו עבודה שאותו מוסד היה צריך לשלם עבורה כסף, הרי שעבודתך שווה כסף, ואפשר להחשיב את עבודתך כתשלום במקום המעשר. ויש לחשב את עלות העבודה לפי התעריף המוזל, שכך מקובל בין אנשים שיש ביניהם קשר טוב, שמבצעים זה לזה עבודות בתעריף מוזל. ועוד שיש לחוש שמא היצר יטה את החשבון כלפי מעלה, כדי להיפטר מתשלום מעשר, וכדי להיות בטוחים שהחשבון הוגן, יש ללכת לצד השני, על פי תעריף מוזל. עוד צריך לציין, שכיוון שזו עבודה שהיה יכול לקבל עליה כסף, ממילא יש להחשיב כמעשר רק תשעים אחוז מערך העבודה, שכן מעשר היה צריך ממילא לשלם על אותה עבודה.
ז - האם מותר לשלם הוצאות הילדים מכספי המעשר
שאלה: האם ההורים יכולים להחשיב את מה שהם מוציאים על ילדיהם הקטנים כמעשר כספים שלהם?
תשובה: עד גיל שש ההורים חייבים לפרנס את ילדיהם מהתורה, וחכמים הוסיפו וחייבו את ההורים לפרנס את הילדים עד שיגיעו בערך לגיל שלוש עשרה (כתובות מט, ב). וכיוון שזו חובה, אין להחשיב את מה שמוציאים עליהם כצדקה. ומי שמצבו דחוק מאוד, ואינו יכול לפרנסם בלא להיעזר בכספי המעשר, נחשב עני, ופטור מלהפריש מעשר כספים.
שאלה: האם הורים יכולים לשלם את הוצאות ילדיהם שעברו גיל מצוות מכספי מעשר?
תשובה: אמנם מצד מה שתקנו חכמים אין חובה לפרנס ילדים שעברו גיל שלוש עשרה, אולם מצד מגמת התקנה, שנועדה לדאוג לפרנסתם של הילדים עד שיגיעו לשלב שבו יוכלו בדוחק להסתדר בכוחות עצמם, יש מקום להוסיף לפרנסם גם אח"כ (עיין אג"מ יו"ד א, קמג; ב, קיג). וכך גם חוק המדינה, שההורים חייבים לפרנס את הילדים עד גיל שמונה עשרה. ולכן אין לממן את פרנסת הילדים אחר גיל שלוש עשרה מכספי המעשר. אמנם מי שהוא דחוק, יכול להחשיב את מה שהוא מוציא על ילדיו שעברו את גיל המצוות כמעשר כספים.
שאלה: האם אפשר לשלם לתלמוד תורה של הבנים מכספי המעשר?
תשובה: הואיל וזו מצווה מהתורה, שהאב חייב ללמד את בנו תורה או לשכור לו מלמד שילמדנו תורה, ולמנוע את ילדיו מלהתקלקל (ע' אג"מ יו"ד ב, קיג), אין לקיים את החובה הזו על ידי כספי מעשר כספים. אולם אם הבנים גדולים, וההורים משלמים עבור מוריהם וגם עבור מזונם ולבושם, ומצבם דחוק, ניתן להחשיב את מה שהם משלמים עבור מזונם ולבושם ממעשר כספים. וכן כאשר הם גרים בפנימייה, מותר לשלם את הפנימייה ממעשר כספים (שו"ע הרב הל' ת"ת א, ז).
ח- האם אפשר לעזור לילדים גדולים ונשואים מהמעשר
שאלה: האם ההורים יכולים לעזור לילדיהם שעברו גיל שמונה עשרה, רווקים או נשואים, מכספי מעשר שלהם?
תשובה: אם הילדים נחשבים כעניים באותו זמן, היינו שבלא זאת אין להם כדי צורכיהם הבסיסיים, אפשר להחשיב את מה שנותנים להם כמעשר כספים. אבל אם ההורים מבוססים ונותנים לילדיהם את צורכיהם בשפע, אין ילדיהם נחשבים כעניים, ואין לתת להם מכספי מעשר כספים.
למשל, אם הם קונים בגדים זולים וחוסכים בכל הוצאותיהם, אפשר להחשיב את הילדים כעניים, וממילא אפשר להחשיב את מה שמסייעים להם ככסף של מעשר. אבל אם הם חיים ברווחה יחסית, כגון שהם קונים בגדים יקרים, או שהם מוציאים כסף עבור בילויים במסעדות, אין הם נחשבים כעניים, ואין להחשיב את מה שמוציאים עליהם כמעשר כספים.
וכן לגבי ילדים שהתחתנו, אם הם מחזיקים רכב, ברור שאין הם נחשבים כעניים, ואין להחשיב את מה שנותנים להם כמעשר כספים. וכן אם הם קנו רהיטים יקרים, אין הם נחשבים כעניים. שאם היו עניים היו קונים רהיטים מיד שנייה או פשוטים. וכן אם ההורים קנו להם דירה, או שהם שוכרים דירה יקרה יחסית, כגון בעיר ולא ביישוב, אי אפשר להחשיבם כעניים.
כללו של דבר ההורים יכולים להחשיב את הסיוע לילדים שעברו גיל שמונה עשרה רק בתנאי שהם חיים בחסכנות. ואז התשלום עבור האוכל, הבגדים והנסיעות שלהם יכולים להיחשב כמעשר כספים. וכן התשלום עבור לימודי המקצוע שלהם באוניברסיטה יכול להיחשב כמעשר כספים, מפני שעל ידי כך יוכלו אח"כ לפרנס את עצמם בכבוד, וכבר למדנו (בהלכה א) שהצדקה הגדולה ביותר היא לסייע לאדם העני לעמוד על רגליו בכוחות עצמו. וכן מה שמשלמים לישיבה גבוהה, שעיקר התשלום הוא עבור הפנימייה, יכול להיחשב כמעשר כספים. אבל אם הילדים אינם חיים בחסכנות אלא כפי שמקובל בחברה, הרי שמעמדם כמו האנשים הרגילים פחות או יותר, וממילא הם אינם נחשבים עניים, ואין להחשיב את מה שנותנים להם כמעשר כספים.
הלכות מעשר כספים
