קיום כלאי אילן: אסור לגדל אילן שהורכב כלאים. אך הפרי שנוצר מכלאי זרעים מותר[1].
קידש: נאסר בהנאה[2]. לשון המשנה[3] והפוסקים[4] לענין איסור גידולי כלאי הכרם[5]
קטניות: שאר זרעים הראויים לאכילה [כגון הפול והאפונים והעדשים והאורז והדוחן והשומשמין והפרגין והספיר][6].
קירסום: אכלה בהמה את הזרעים שצמחו, נאמר לגבי שינוי ייעוד הקרקע בזרעים שגדלו,שאם בהמתו 'קרסמה' את הצמח, מותר לזרוע מין אחר[7].
קרחת: הינו שטח זריעה בצורת ריבוע[8].
קרחת הכרם: כרם שנעקרו מתוכו גפנים, ויש בתוכו שטח חלק ללא גפנים. כאשר השטח החלק הוא 16 אמות מותר לזרוע בתוך הקרחת, במרחק של 4 אמות מעיקרי [=גזעי] הגפנים. אולם כאשר השטח החלק פחות מכך, לא יזרע שם כלל[9]. כאשר נטעו מתחילה עם שטח חלק בפנים, מספיק להרחיק 8 אמות[10].
קרקע של גוי: אסור לישראל לזרוע כלאים בקרקע הנמצאת בבעלות גוי[11]. ובשדה שכבר זרוע כלאים, אסור לישראל לעדור בה, אבל מותר לו לעקור ולהשליך, למרות שהגוי רוצה בקיום הנשאר[12].
[1] שלחן ערוך רצה,ז.
[2] שלחן ערוך רצו[א],ג.
[3] כלאים ד,ה ו,ג.
[4] שלחן ערוך רצו[א],ג ועוד.
[5] ראה קדושין נו,ב שנלמד כלאי הכרם שנאסר בהנאה, מהפסוק 'פן תוקדש', 'פן תוקד אש'.
[6] שלחן ערוך יורה דעה רצו[ב],ג.
[7] שלחן ערוך רצו[ב],יג.
[8] שלחן ערוך יורה דעה רצו [ב],לג.
[9] שלחן ערוך רצו[א],מב.
[10] ערוך השולחן רצו,נד.
[11] שלחן ערוך רצו[ב],ב.
[12] שלחן ערוך רצו[א],א.